forums

ספר הדרכה לסבים וסבתות

כתיבת ספר הדרכה לסבים וסבתות נראית כמהלך טבעי לד"ר מרים סטופארד הבריטית, שדורות של אמהות התחנכו על ספרה "הטיפול בתינוק ובילד". "הסבים הם סלע היסוד שעליו מבוססת המשפחה", היא אומרת למישל הנסון, סופרת הגארדין הבריטי
 
ספר הדרכה לסבים וסבתות
למרים סטופארד יש 10 נכדים. לאחרונה הצטרפו למניינם תאומות ובתה של אחייניתה, ושוב, להפתעתה, לא עמדה בפניהם ופשוט התאהבה בכל אחד בתורו. "לא הרגשתי צורך מיוחד בנכדים", היא מספרת. "חיי היו מלאים למדי גם כך ולא היה לי מושג שנכדים ידחקו הצדה כל דבר אחר. אבל מסונוורת לחלוטין נפלתי שדודה לרגליהם. חסרו לי החיוך, הגרגור, הזרועות המושטות כלפי מעלה, כל זה חסר לי עד כדי כאב. הצורך שאיננו עוזב אותך להתבונן בפניו של מישהו כל כך אהוב, ההתרגשות ההולכת ומתעצמת ככל שמועד הפגישה מתקרב, הלב הפועם בהתרגשות, היובש בפה, קוצר הנשימה כאשר הדלת נפתחת ולתוך שדה הראייה שלך מרחף אהובך".

אהבה זו הולידה את ספרה החדש הגדוש בעצות רגשיות ומעשיות כאחת של ד"ר סטופארד, מעין מדריך לסבים ולסבתות טריים ולא מנוסים: "Grandparent's Book: Making the most of a very special relationship" (בהוצאת דורלינג קינדרסליי). סטופארד, שמשנות ה-70 ואילך כתבה כ-50 ספרים על השלבים השונים בחיים, החל בהריון והלידה, מאמינה שסבים וסבתות הם החוליה האחרונה במשפחה המורחבת ההולכת ונעלמת מחיינו: "הם סלע היסוד שעליו מבוססת שאר המשפחה, מעין מלט אנושי שמחזיק את המשפחה יחד".

לטענתה, נשים חיות מעבר לגיל הפוריות "כדי לסייע לילדים שלנו עם ילדיהם שלהם". היא אף מצאה מחקרים התומכים בטענתה שעשו מדענים בפינלנד, בריטניה וקנדה. על פי מחקריהם, "נוכחותה של סבתא מסייעת לקהילה לשמור על חוסנה ועל יכולתה להתרבות".

איך למדה להיות סבתא מוצלחת? איזו דוגמה התוותה לפניה אמה שלה? "היא הייתה סבתא נפלאה בכך שתמיד הציבה את הנכדים במקום הראשון. למענם הייתה מוכנה לעזוב הכול, היא האמינה שהיא העוזר האותנטי והטבעי של האם. היא לא ניסתה להיות זו שיודעת הכול ואהבה את נכדיה עד בלי די. אהבתם של סבים וסבתות לנכדיהם משולה לקו חירום טלפוני, היא עוקפת את כל מה שעלול לחצוץ ביניהם".

ילדי לא זקוקים לביקורת שלי

ויש גורמים חיצוניים לא נחוצים. חייה של סטופארד עצמה לא התנהלו תמיד על מי מנוחות. הוריה היו יהודים אדוקים, ולדבריה "האווירה בבית הייתה רוויה איסורים. לא דיברו על מין, על מגע גופני. אני זוכרת את אבי ממהר לכבות את הרדיו כאשר הוזכר משהו הקשור למין, משהו על חייל בחופשה שמחפש בחורה. בשבילו כל אזכור של מין היה כרוך במחשבות לא טהורות. פעם כשנסעתי באוטובוס הוא כיסה את עיני בידו כדי שלא אוכל לראות מודעת פרסומת עם ג'יין ראסל. עובדות החיים לא הוזכרו וזה היה מדכא".

 לדעתה, אין קשר בין גילוי הלב שלה לבין הדרך שבה חונכה: "אני מוכנה לדון בכל דבר בפתיחות פשוט כי אני רופאה. יובש וגינאלי לא שונה מתוספתן או מדלקת שקדים. משהו שקורה בגוף האנושי. גם אבי קיווה שאבחר במסלול המקצועי הזה וכבר כאשר הייתי בת חמש נהג לומר שאהיה רופאה", היא מספרת. - אבל כאשר התחתנה עם קווייקר, "אבי כיסה את כל התמונות שלי וחסם את דלת חדר השינה שלי. בשבילו הייתי חשובה כמתה. הם לא הרגישו שהם עושים משהו רע, הם עשו מה שבעיני האל היה הדבר הנכון. אני הרגשתי נקיפות מצפון כי התחתנתי שלא במסגרת הדתית שלי ולכן ניסיתי לאחות את הקרע".

במשך שלוש שנים התקשרה אל הוריה בכל ליל שבת ובכל פעם טרקו את הטלפון בפניה. רק זמן רב אחר כך חשבה על כך, ולדבריה, "לא הצלחתי להבין את זה. במיוחד כשכבר היו לי ילדים". אך כאשר נישאה בשנית למחזאי היהודי טום סטופארד, חידשו הוריה את הקשר עמה והיו לסבים. ובכל זאת היו חיכוכים. 

"מפעם לפעם התווכחתי עם אמא שלי", מספרת סטופארד. "היא האמינה בעונשים ואני האמנתי בפרסים, במשוב חיובי. ערב אחד, לפני השינה, התנהג אחד מבני הקטנים שלא כהלכה. אמי אמרה שאני ותרנית מדי ואילו אני טענתי בפניה שלכל ילד יש מלוא הזכות ללכת לישון מאושר ואני אברר אתו את העניין בזמן אחר. אבל היא אמרה, 'זה יהיה מאוחר מדי'.

"הייתי רגישה מאוד כאשר הרגשתי שמנסים לפלוש לתחום הפרטי שלי, שאומרים לי איך לגדל את הילדים שלי", ממשיכה סטופארד. "לכן קל לי היום לכבד את זכותם של ילדי לגדל את ילדיהם כפי שהם רוצים, בדרכם שלהם. וזה אפילו לא כל כך קשה. יש להניח שהם יצדקו בדיוק כמוני. למעשה, הם הורים טובים יותר ממה שאני הייתי אי פעם ואין לי כל כוונה להתערב. אני נותנת להם קרדיט אפילו אם אני רואה משהו קטן שלא בהכרח אני מסכימה אתו. גם כך הילדים שלנו חרדים ומתחבטים בשאלה אילו הורים הם, הם לא זקוקים לביקורת שלי בנוסף לכך".

כושר בשביל הנכדים

זוהי תמונה ורודה של יחסי סבתא עם נכדיה, אבל אצל אנשים רבים היחסים עם נכדים אהובים הם עינוי בגלל התערבות ההורים (הילדים שלהם או בני זוגם). "התפקיד שלך הוא לתמוך בנכד", קובעת סטופארד. "אם פירושו של דבר שאת נושכת את לשונך, שומרת את דעותייך לעצמך - זה מה שעלייך לעשות, כי את אולי חבל ההצלה של הנכד, במיוחד אם הוא אומלל. הוא זקוק לאהבתך וחיבתך יותר מתמיד. התנהגות שתשלול ממך את האפשרות להעניק לנכד את האהבה הזאת, לא תסייע לו. את אולי התקווה היחידה שלו, ואם תעשי משהו שיגרום לניכור עם ההורה, מי שיפסיד הוא הילד. זה מצב קשה מאוד. את לא אומרת כלום לילד שלך, אבל את יכולה לקחת את הנכד ליציאות קצרות, ללחוש באוזנו דברים נעימים כך שיידע איך נשמעת הידידות. את יכולה לחבק אותם, להבטיח להם ולהרגיע אותם שהם טובים. המנטרה שלי לכל אהובי היא: 'סבתא אוהבת אותך והיא תאהב אותך לעולמי עד, לא משנה מה יקרה'".

כרופאה, כיום בשנות ה-60 לחייה, היא יודעת מה קורה לגוף המזדקן ונחושה בדעתה לשמור עליו בכושר למען הנכדים. היא רוצה להיות זמינה להם גם מבחינה רגשית וגם מבחינה גופנית. "מצבנו מידרדר, המערכות החיסוניות שלנו זקוקות לתמריצים, ושמירה על כושר גופני חשובה יותר מתמיד", היא אומרת. "כעת תלויים חיי בכושרי הגופני. מה אני יכולה לעשות בגילי? ללכת. כל חיי נעלתי נעלי עקב, כעת אני בנעליים שטוחות. אני צועדת לעבודה. התאמנתי במשך שישה חודשים עד שהצלחתי. הגדלתי את המרחק ואת הקצב בהדרגה ואני צועדת כיום מהר מאוד. זה מרסן את התיאבון שלי ואת מצב הרוח שלי". נוסף על כך היא רוכבת על אופני כושר ומתכננת לקחת את נכדיה לסקי.

כל מאמציה, אימוני הכושר והנחישות באים על גמולם: "מה שנפלא הוא שנכדים מושכים אותך לתוך עולמם, וכשאת נמצאת באותו רובד את יכולה להציע לנכדייך אפשרויות נדירות. על ההורים מופעלים הרבה מאוד לחצים: הם מודאגים ממצבם הכלכלי, ממקום עבודתם. הסבים שואבים את כוחם ממאגר גדול יותר. ילדייך מעריכים אולי את כל העזרה שאת מעניקה להם, אבל נכדייך הקטנים רוצים להראות לך שהם יודעים שאת מקור בלתי נדלה של דברי שבח. אני תמיד אומרת להם 'אני גאה בך', אז הם יודעים שהם במרכז העניינים ומרגישים ברומו של עולם.

"מבחינתי, אני נמצאת כאן כדי לאהוב את נכדי. הנכדים שלך הם מושא אהבתך באופן שבו הילדים שלך לא יכולים להיות. את אוכלת, ישנה ונושמת את ילדייך. הם קרובים מדי אלייך. את מסיעה אותם לבית הספר, מכינה את ציוד הספורט שלהם, כל דבר. אבל עם נכדים יש מספיק מרחב, פשוט כדי להתאהב".
(כפי שפורסם ב'הארץ').


 
כותרת:
שם:
תוכן התגובה:
 
אולי יעניין אתכם גם :
הומואים על הבמה
בתל אביב התאספה קבוצת פנסיונרים הומואים כדי להרים הצגה על חייהם.
לקריאה
מי יבנה, יבנה לי קבר
גימלאי רוסי בנה לעצמה חלקת קבר עם מצבה בעודו בחייו, והוא מטפח אותה יומיום, כדי שלא "יגנבו" לו את הקרקע.
לקריאה
לימודים לזקני חבד
תפארת זקנים היא מסגרת לימודית וחברתית של חבד לקשישים וקשישות, שהוקמה על-פי הוראתו של הרבי, הגורס כי דווקא בגיל הזקנה יש לאדם את ישוב הדעת לעסוק במעיינות הנצח של העם היהודי.
לקריאה
" יידישפיל " - תיאטרון ישראלי צומח
תיאטרון “יידישפיל” חוגג יום הולדת 20, ובכך הוא מעיד על הצורך של מבוגרים, בני דור הביניים והנכדים בני העשרה והעשרים - להכיר ולהוקיר את שפת היידיש, שנכחדה כמעט מן העולם
לקריאה
קשישים בעולם וירטואלי
בקורס של המשרד לענייני גימלאים בחיפה, מכשירים קשישים להפנים שעכבר הוא לא רק אורח במזווה, שהדואר היום לא בא רק באוטו האדום ושאפשר לפתוח חלון גם מבלי שייכנס הביתה קור
לקריאה
דרושות עמותות חדשות לטיפול בגמלאים
גדלה הדרישה לעמותות חדשות שיתנו מענה טיפולי לגמלאים בארץ
לקריאה
ערבים בישראל מטפלים בקשישים בבית
קשישים ערבים מטופלים לרוב על ידי המשפחה בבית.
לקריאה
ספר הדרכה לסבים וסבתות
כתיבת ספר הדרכה לסבים וסבתות נראית כמהלך טבעי לד"ר מרים סטופארד הבריטית, שדורות של אמהות התחנכו על ספרה "הטיפול בתינוק ובילד". "הסבים הם סלע היסוד שעליו מבוססת המשפחה", היא אומרת למישל הנסון, סופרת הגארדין הבריטי
לקריאה
צפרות והאכלת ציפורי בר מרגיעה
לצפרות ולהאכלת ציפורי בר יש השפעות מיטיבות בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי, בעיקר על אנשים מבוגרים ונכים
לקריאה
גמלאים למען תיירות ואיכות הסביבה
גמלאים דוברי שפות מתנדבים למען התיירות ואיכות הסביבה בעיר העתיקה בירושלים, בסיוע לתיירים והתראה על מפגעים.
לקריאה
 
1 2 3 4 5
אתר בגילנו מספק מידע בנושא פתרונות דיור, דיור מוגן, בתי אבות, ייעוץ והכוונה לבחירת בית אבות, ייעוץ פיננסי לגיל הזהב, תרבות ופנאי, לימודים לגמלאים, הכרויות למבוגרים ועוד.