מגיע להן 100
באירוע שחיבר 89 שנים לארגון ויצו ו-100 שנים לעיר העברית הראשונה, התקבצו אופנה ישראלית, עוצמה נשית ורצון לתת
הדר גורן
89 שנים לפעילותה של ויצו ויום ההולדת ה-100 של העיר תל אביב הן סיבה מצוינת למסיבה. הקונספט שנבחר לאירוע הגדול ורב המשתתפים שהתקיים ב-22 בפברואר בהאנגר 11 בנמל תל אביב היה "100 שנות אופנה – 100 שנה לתל אביב". כמעט מיותר להסביר איך ארגון נשים, העיר העברית הראשונה והתוססת ואופנה מתחברים להם יחד.
מהרגע שנפתחו הדלתות ועד שהאירוע החל, אולם ההאנגר הגדול הלך ונגדש בהמון נשים, מעט גברים ובתמהיל הכול כך ישראלי ותל אביבי של אנשים הלבושים במיטב מחלצותיהם (היקרות) בתוספת התכשיטים המתבקשים והתסרוקת העשויה היטב והמתבקשת לא פחות, לצד מי שהסתפקו בג'ינס, מעיל ומגפיים. אחרי הכול מדובר באירוע של ויצ"ו, ארגון שנוגע בכל שכבות החברה ולא בטקס האוסקר שהתקיים במקביל.
בסימן נשי
כמו כל אירוע מהסוג הזה - שמארח נכבדים ומפורסמים כמו רון חולדאי, הגברת הראשונה של עולם האופנה הישראלי לאה גוטליב, יו"ר מגבית ויצ"ו ישראל לשעבר ושגריר ישראל היוצא באו"ם דני גילרמן, וכן נשיאות ויושבות ראש ויצ"ו לדורותיהן מהארץ ומהעולם – גם כאן הערב נפתח בנאומים, דברי תודה וחלוקת אותות הוקרה, המעמד מחייב. הקהל, שבא בעיקר בשביל האופנה, המתין בסבלנות ומחה כף לנוכח סרטים שהציגו את הישגיו המרשימים של ויצ"ו בפרויקטים לקידום נוער. את הערב הנחו גילת אנקורי ויובל כספין – בחירה מצוינת של שני אנשים המחוברים מאוד לצד הנשי שלהם. כספין רב הפעלים הוא לא רק מעצב אופנה אלא גם זמר – הוא פתח את הערב בשיר "אישה", שהיה הראשון מתוך השירים שהתנגנו בערב הזה, כולם שירים על נשים. תצוגת האופנה, פרט לבגדים ודוגמניות צנומות, שולבה בעבודת וידיאו ארט שמחה וצבעונית שהוקרנה על מסכים גדולים ולוותה בפס קול מקפיץ במיוחד, ובקטעי שירה של עדי כהן, אמילי קרפל, שרון חזיז ופאבלו רוזנברג שהיה תבלון גברי אנרגטי.
אופנה בהשראת העיר תל אביב
כאמור, תצוגת האופנה הייתה עיקר העיקרים בהפקה המרשימה והמושקעת שהרימו נשות ויצ"ו. היא חולקה לשלושה חלקים, שבכל אחד מהם העיצובים נוצרו בהשפעה של נושא אחר: תל אביב, נתינה ועוצמה נשית. המעצבים שתרמו מהדגמים שלהם לתצוגה הם מהשורה הראשונה בארץ וזו לא קלישאה: מאיה נגרי, גלית לוי, ששון קדם, ברי מאייר, ירון מינקובסקי, אופיר דהאן, חיה ניר (כתומנטה), רזיאלה גרשון, דורין פרנקפורט וגרשון ברם. לצד יצירות הלבוש של נבחרת האופנאים הוצגו על המסלול גם דגמים שיצרו תלמידי המגמה לעיצוב אופנה בבית הספר התיכון ויצ"ו חיפה ומערכות לבוש שהורכבו מפרטי וינטאז' של חנויות היד השנייה של ויצ"ו. מסכי הווידיאו לקחו אותנו לביקור בית אצל המעצבים וזאת הייתה הזדמנות לשמוע את קולם ולא רק להסתפק במה שיד הדמיון שלהם מביאה בסופו של דבר אל מדפי החנויות ומסלולי התצוגות, חוץ מזה שהצצות הן תמיד דבר נחמד. כל "מיני קולקציה" של כל אחד מהמעצבים הוצגה, כמובן, על ידי דוגמניות, אך נחתמה בדגם שהוצג על ידי נשים קצת יותר מבוגרות ובשלות כמו כוכי מרדכי, מעין קרת, אוולין הגואל, ענת בירן, גלית גיאת ואחרות. עליהן, באופן לא מפתיע, הבגדים היו במיטבם והראו עוצמה נשית הרבה יותר משכנעת מזו של הדוגמניות הצעירות והשבריריות.
בין הדגמים שטיילו על המסלול היו בגדי ערב נוצצים ואפילו פומפוזיים כמו שמלת כלה מהונדסת ומקושטת באבנים מבריקות של גלית לוי, שמלות צבעוניות מקושטות אף הן באבנים ובכיווצים מפוסלים של ירון מינקובסקי, שמלות תחרה שחורות של ברי מאייר; בגדים יום-יומיים יותר ולבישים בעיצובן של חיה ניר ומיה נגרי, שהלכה על צבעוניות רגועה והדפסים שמזכירים כתמי רורשך; ודגמים שביטאו בעיקר קונצפט אך לא באמת נועדו לכך שיטיילו איתם ברחוב, כמו הבגדים הלבנים דמויי הנייר השקוף של גרשון ברם והעיצובים ההרפתקניים של הסטודנטים של ויצ"ו חיפה. דווקא מה שיצר את החיבור החזק ביותר לתל אביב היו הבגדים מיד שנייה – גם מפני שוינטאז' לנצח יתחבר לנוסטלגיה וגם מפני, ועם זה אי אפשר להתווכח, שהעיר הראשונה וגם ויצ"ו מתחברות לקז'ואל, לנעימותם של חיי יום-יום פשוטים ולא רק להופעות יקרות ומחוכמות.
לאירוע הגיעו כ-2,000 אורחים, חלקם הגדול ידידי ויצ"ו שתרמו לפעילותה במשך השנים ממיטב כספם. כל אורח שילם תמורת הכניסה לאירוע 250 עד 1,000 ש"ח לפחות כתרומה למימון פעילותו של הארגון למען נשים וילדים בסיכון – וזה, מעבר לכל מה שראינו על גבי המסלול, העניין העיקרי.
יש לקוות שחגיגת יום ההולדת ה-90 של ויצ"ו, שתצוין לאחר תקופת המיתון שמשתרעת מולנו, תצליח להיות לא פחות גדולה ועוצמתית-נשית כמו זו האחרונה.
תמונות: אבנר צרפתי. סטיילינג: אביב אברמוב. נעליים: משיק - סטיוארט וייצמן
מהרגע שנפתחו הדלתות ועד שהאירוע החל, אולם ההאנגר הגדול הלך ונגדש בהמון נשים, מעט גברים ובתמהיל הכול כך ישראלי ותל אביבי של אנשים הלבושים במיטב מחלצותיהם (היקרות) בתוספת התכשיטים המתבקשים והתסרוקת העשויה היטב והמתבקשת לא פחות, לצד מי שהסתפקו בג'ינס, מעיל ומגפיים. אחרי הכול מדובר באירוע של ויצ"ו, ארגון שנוגע בכל שכבות החברה ולא בטקס האוסקר שהתקיים במקביל.
בסימן נשי
כמו כל אירוע מהסוג הזה - שמארח נכבדים ומפורסמים כמו רון חולדאי, הגברת הראשונה של עולם האופנה הישראלי לאה גוטליב, יו"ר מגבית ויצ"ו ישראל לשעבר ושגריר ישראל היוצא באו"ם דני גילרמן, וכן נשיאות ויושבות ראש ויצ"ו לדורותיהן מהארץ ומהעולם – גם כאן הערב נפתח בנאומים, דברי תודה וחלוקת אותות הוקרה, המעמד מחייב. הקהל, שבא בעיקר בשביל האופנה, המתין בסבלנות ומחה כף לנוכח סרטים שהציגו את הישגיו המרשימים של ויצ"ו בפרויקטים לקידום נוער. את הערב הנחו גילת אנקורי ויובל כספין – בחירה מצוינת של שני אנשים המחוברים מאוד לצד הנשי שלהם. כספין רב הפעלים הוא לא רק מעצב אופנה אלא גם זמר – הוא פתח את הערב בשיר "אישה", שהיה הראשון מתוך השירים שהתנגנו בערב הזה, כולם שירים על נשים. תצוגת האופנה, פרט לבגדים ודוגמניות צנומות, שולבה בעבודת וידיאו ארט שמחה וצבעונית שהוקרנה על מסכים גדולים ולוותה בפס קול מקפיץ במיוחד, ובקטעי שירה של עדי כהן, אמילי קרפל, שרון חזיז ופאבלו רוזנברג שהיה תבלון גברי אנרגטי.
אופנה בהשראת העיר תל אביב
כאמור, תצוגת האופנה הייתה עיקר העיקרים בהפקה המרשימה והמושקעת שהרימו נשות ויצ"ו. היא חולקה לשלושה חלקים, שבכל אחד מהם העיצובים נוצרו בהשפעה של נושא אחר: תל אביב, נתינה ועוצמה נשית. המעצבים שתרמו מהדגמים שלהם לתצוגה הם מהשורה הראשונה בארץ וזו לא קלישאה: מאיה נגרי, גלית לוי, ששון קדם, ברי מאייר, ירון מינקובסקי, אופיר דהאן, חיה ניר (כתומנטה), רזיאלה גרשון, דורין פרנקפורט וגרשון ברם. לצד יצירות הלבוש של נבחרת האופנאים הוצגו על המסלול גם דגמים שיצרו תלמידי המגמה לעיצוב אופנה בבית הספר התיכון ויצ"ו חיפה ומערכות לבוש שהורכבו מפרטי וינטאז' של חנויות היד השנייה של ויצ"ו. מסכי הווידיאו לקחו אותנו לביקור בית אצל המעצבים וזאת הייתה הזדמנות לשמוע את קולם ולא רק להסתפק במה שיד הדמיון שלהם מביאה בסופו של דבר אל מדפי החנויות ומסלולי התצוגות, חוץ מזה שהצצות הן תמיד דבר נחמד. כל "מיני קולקציה" של כל אחד מהמעצבים הוצגה, כמובן, על ידי דוגמניות, אך נחתמה בדגם שהוצג על ידי נשים קצת יותר מבוגרות ובשלות כמו כוכי מרדכי, מעין קרת, אוולין הגואל, ענת בירן, גלית גיאת ואחרות. עליהן, באופן לא מפתיע, הבגדים היו במיטבם והראו עוצמה נשית הרבה יותר משכנעת מזו של הדוגמניות הצעירות והשבריריות.
בין הדגמים שטיילו על המסלול היו בגדי ערב נוצצים ואפילו פומפוזיים כמו שמלת כלה מהונדסת ומקושטת באבנים מבריקות של גלית לוי, שמלות צבעוניות מקושטות אף הן באבנים ובכיווצים מפוסלים של ירון מינקובסקי, שמלות תחרה שחורות של ברי מאייר; בגדים יום-יומיים יותר ולבישים בעיצובן של חיה ניר ומיה נגרי, שהלכה על צבעוניות רגועה והדפסים שמזכירים כתמי רורשך; ודגמים שביטאו בעיקר קונצפט אך לא באמת נועדו לכך שיטיילו איתם ברחוב, כמו הבגדים הלבנים דמויי הנייר השקוף של גרשון ברם והעיצובים ההרפתקניים של הסטודנטים של ויצ"ו חיפה. דווקא מה שיצר את החיבור החזק ביותר לתל אביב היו הבגדים מיד שנייה – גם מפני שוינטאז' לנצח יתחבר לנוסטלגיה וגם מפני, ועם זה אי אפשר להתווכח, שהעיר הראשונה וגם ויצ"ו מתחברות לקז'ואל, לנעימותם של חיי יום-יום פשוטים ולא רק להופעות יקרות ומחוכמות.
לאירוע הגיעו כ-2,000 אורחים, חלקם הגדול ידידי ויצ"ו שתרמו לפעילותה במשך השנים ממיטב כספם. כל אורח שילם תמורת הכניסה לאירוע 250 עד 1,000 ש"ח לפחות כתרומה למימון פעילותו של הארגון למען נשים וילדים בסיכון – וזה, מעבר לכל מה שראינו על גבי המסלול, העניין העיקרי.
יש לקוות שחגיגת יום ההולדת ה-90 של ויצ"ו, שתצוין לאחר תקופת המיתון שמשתרעת מולנו, תצליח להיות לא פחות גדולה ועוצמתית-נשית כמו זו האחרונה.
תמונות: אבנר צרפתי. סטיילינג: אביב אברמוב. נעליים: משיק - סטיוארט וייצמן
אולי יעניין אתכם גם :
הומואים על הבמה
בתל אביב התאספה קבוצת פנסיונרים הומואים כדי להרים הצגה על חייהם.
לקריאה
מי יבנה, יבנה לי קבר
גימלאי רוסי בנה לעצמה חלקת קבר עם מצבה בעודו בחייו, והוא מטפח אותה יומיום, כדי שלא "יגנבו" לו את הקרקע.
לקריאה
לימודים לזקני חבד
תפארת זקנים היא מסגרת לימודית וחברתית של חבד לקשישים וקשישות, שהוקמה על-פי הוראתו של הרבי, הגורס כי דווקא בגיל הזקנה יש לאדם את ישוב הדעת לעסוק במעיינות הנצח של העם היהודי.
לקריאה
" יידישפיל " - תיאטרון ישראלי צומח
תיאטרון “יידישפיל” חוגג יום הולדת 20, ובכך הוא מעיד על הצורך של מבוגרים, בני דור הביניים והנכדים בני העשרה והעשרים - להכיר ולהוקיר את שפת היידיש, שנכחדה כמעט מן העולם
לקריאה
קשישים בעולם וירטואלי
בקורס של המשרד לענייני גימלאים בחיפה, מכשירים קשישים להפנים שעכבר הוא לא רק אורח במזווה, שהדואר היום לא בא רק באוטו האדום ושאפשר לפתוח חלון גם מבלי שייכנס הביתה קור
לקריאה
דרושות עמותות חדשות לטיפול בגמלאים
גדלה הדרישה לעמותות חדשות שיתנו מענה טיפולי לגמלאים בארץ
לקריאה
ערבים בישראל מטפלים בקשישים בבית
קשישים ערבים מטופלים לרוב על ידי המשפחה בבית.
לקריאה
ספר הדרכה לסבים וסבתות
כתיבת ספר הדרכה לסבים וסבתות נראית כמהלך טבעי לד"ר מרים סטופארד הבריטית, שדורות של אמהות התחנכו על ספרה "הטיפול בתינוק ובילד". "הסבים הם סלע היסוד שעליו מבוססת המשפחה", היא אומרת למישל הנסון, סופרת הגארדין הבריטי
לקריאה
צפרות והאכלת ציפורי בר מרגיעה
לצפרות ולהאכלת ציפורי בר יש השפעות מיטיבות בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי, בעיקר על אנשים מבוגרים ונכים
לקריאה
גמלאים למען תיירות ואיכות הסביבה
גמלאים דוברי שפות מתנדבים למען התיירות ואיכות הסביבה בעיר העתיקה בירושלים, בסיוע לתיירים והתראה על מפגעים.
לקריאה
עמוד קודם
לינקים שימושיים
