ירוק למען הקשישים
קשישים מסתבר מעורבים יותר בתאונות דרכים וחלקם היחסי של הקשישים בתאונות דרכים בישראל, הוא כפול מחלקם באוכלוסייה.
חלקם היחסי של הקשישים בתאונות דרכים בישראל, הוא כפול מחלקם באוכלוסייה. מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שבעוד שקבוצת הגיל של בני 65+ מהווה מיעוט של כ-10% מהאוכלוסייה, אחוז הקשישים שנהרגו בתאונות דרכים אשתקד עמד על 19.5% מכלל ההרוגים בתאונות בשנה זו.
"אור ירוק", העמותה לשינוי תרבות הנהיגה בישראל, מפעילה מערך הדרכה מותאם לאוכלוסיית הקשישים בישראל, מתוך ראייה הוליסטית שמשלבת בין הצורך בשטח למאפייני תאונות הדרכים של הקבוצה. "לגיל הזהב מאפיינים ייחודיים בנוגע למעורבותם בתאונות דרכים, שמצריכים תשומת לב מיוחדת בדאגה לבטיחותם", נאמר בדו"ח.
"ראשית, קבוצת הגיל של הקשישים היא קבוצת הגיל הגדלה בקצב המהיר ביותר ביחס לשאר קבוצות הגיל במדינות המערביות ואחוז בעלי רישיון הנהיגה צפוי לגדול אף הוא. שנית, הזדקנות היא תהליך המלווה בירידה במיומנויות שונות הקשורות לנהיגה, ביניהן ראיה, קוגניציה ויכולת מוטורית. יחד עם זאת, בעוד שבממוצע ביצוע המיומנויות יורד עם הגיל, קיימת שונות גדולה מאד בין אנשים שונים, כך שהגיל הכרונולוגי הופך להיות קריטריון בעייתי להערכת היכולת של אדם ספציפי ולהגבלות על רישיון הנהיגה המבוססות על גיל.
"לבסוף, יש להתייחס לשני משתנים נוספים: תוחלת החיים נמצאת בעלייה, ונהיגה במרבית המדינות המערביות היא המפתח לניידות, ולכן היא גם המפתח לשימור עצמאות וחיי חברה פעילים".
על פי מחקרים שונים שנערכו בארץ ובעולם, ניתן ללמוד על צרכיהם של הקשישים בנושא נהיגה ונסיעה. ממצא ראשון הוא שככל שעולה הגיל כמות הנסיעות ומרחקי הנסיעה יורדים. בנוסף, מטרות הנסיעה משתנות בגיל המבוגר. בכל הגילאים, רוב הנסיעות למרחקים ארוכים הן נסיעות פנאי, אולם הפרופורציה שלהן מכלל סוגי הנסיעות עולה עם הגיל.
לעומת זאת, כפי שניתן לצפות, עם הגיל יורדת הפרופורציה של נסיעות לצורכי עבודה. מבחינת זמני הנסיעה, נראה כי הם מוגבלים לשעות הבוקר המאוחרות ולשעות אחר הצהריים , כי אלו שעות שבהן הצפיפות בכבישים קטנה יותר והראות טובה. מספר הנסיעות בשעות העומס ובשעות הלילה יורד עם הגיל בצורה עקבית.
לפני חודשים אחדים החלה העמותה להפעיל מערך הרצאות למועדונים ודיור מוגן ברחבי הארץ. ההרצאות מתקיימות במועדונים ובבתי הדיור המוגן השונים, שכן אוכלוסיית הדיור המוגן מתאפיינת בקשישים פעילים יותר, שחלקם אף נוהגים ואילו אוכלוסיית מועדוני היום מתאפיינת בשימוש בתחבורה ציבורית והליכה מרובה ברגל.
ההדרכות שעוברים הקשישים מתמקדות בעיקר בהולכי רגל ובנהיגה. משום שהליכה ברגל נפוצה בקרב קשישים. החשיפה המוגברת של הקשישים הולכי הרגל לסכנות בדרך, מתבטאת באחוז הגבוה של בני 75+ מכלל הולכי הרגל שנהרגו (22%) לעומת ייצוגם הקטן יחסית בקרב הנהגים והנוסעים ההרוגים 6% ו-3% בהתאמה).
סכנות ההליכה ברגל הן בעיקר בעת חציית כביש במעבר חצייה, והליכה על מדרכות. במסגרת ההדרכה ניתנים לקשישים טיפים להליכה זהירה ודרכי ההימנעות מפגיעות. באשר לנהגים הקשישים, אלו אינם מעורבים לעתים קרובות בתאונות עצמיות, אולם יש להם ייצוג יתר בתאונות המערבות מספר כלי רכב, בעיקר בצמתים. סוג התאונה הנפוץ ביותר בקרב נהגים קשישים הוא התנגשות כתוצאה מאי-מתן זכות קדימה לרכב בעת השתלבות בתנועה.