המגש
"המגש" מחזה אוטוביוגרפי העוסק ביחסים המורכבים בין אם לבתה, דור שני ושלישי לשואה, בצל הפצעים שלעולם לא יגלידו
כולנו חווים מערכות יחסים מורכבות ומעניינות עם חברים, בני משפחה ושכנים. אבל כמה מאיתנו מחליטים להעלותם כמחזה? לסימה רביד (64) מומחית בתחום הבנת האדם והתנהגותו בגיל המבוגר, מרצה בכירה ב"מכון אדלר" בתחום התקשורת והגיל השלישי ומרצה בנושא הגריאטריה בביה"ח שערי צדק, לא היה כל רקע בתחום הכתיבה וההמחזה כשהעלתה את הרעיון. "לפני כשש שנים גמלה בי החלטה להפוך פרק מחיי למחזה. במהלך שנה שלמה התלבטתי כיצד ניתן לעשות זאת ובסופה, קישרו אותי עם תיאטרון רחובות. מכאן והלאה הדברים התגלגלו, המחזה נכתב וההצגה הועלתה".
המחזה נכתב במשך כשנה וחצי בעזרת המחזאית מיכאלה קלי והבמאי אמיר לביא. השלושה נפגשו מידי שבוע למספר שעות, הוסיפו נדבך על נדבך ותוך כדי עבודה חקרו את ההיסטוריה הקשורה למחזה, הנקרא "המגש".
"מדובר בהיסטוריה הקשורה בעיר לודג' שבפולין והמחנות אושוויץ וברגן בלזן, אותם מחנות שמהם יצאה בת דודתי שדמותה מופיעה בהצגה. אנו מזכירים גם את אניית המעפילים "אקסודוס", שאותה הנהיג הקפטן אייק אהרונוביץ, בן דודי ומעריץ מושבע של אמי, אשר בין אביו לבין אמי היה מאבק קשה וכואב, כשהכול קשור זה לזה... שואה, ציונות, משפחה וכו'", מספרת סימה.
שחקנים אנונימיים
להצגה קוראים "המגש" על שם המגש שאחות האם, גיבורת ההצגה, קיבלה מאחותה והוא החוט המקשר בין כל קצוות עלילת ההצגה. כמו כן, יש גם קונוטציה לשירו של אלתרמן "מגש הכסף".
ללא ספק מדובר בהצגה טעונה ומורכבת. היא עוסקת במערכת יחסים בעייתית בין אם מזדקנת לבתה ברגע של מפנה: האם מועברת בעל כורחה לבית אבות והבת מבקשת לפרוץ את דפוס היחסים ההרסני בין השתיים. על הרקע הזה עולים באופן פרטי מאוד גם נושאים שנויים במחלוקת כמו זיכרון השואה והאתוס הציוני. "אני חושבת שהקסם שבהצגה הוא העובדה שמדובר בדרמה משפחתית, אוטוביוגרפית וישראלית. המחזה משקף בכנות ובהומור את הדברים הקטנים שעושים את החיים שלנו – הורים וילדים, אהבה ופחד, אובדן וסליחה", מדגישה סימה.
להפתעתה, ההצגה נחלה הצלחה מיידית והוזמנה על ידי מוסדות שונים בארץ. היא אפילו הציגה בתיאטרון "צוותא" בתל אביב ולתקופה הקרובה יש כבר רשימת הופעות מכובדת. כל זאת, למרות שהשחקנים אינם מפורסמים ויותר מכך, הם אינם שחקנים במקצועם. סימה רביד - משחקת את האם, רגינה, מיכאלה קלי (עורכת דין, עורכת ספרים ומחזאית) את הבת, בתפקיד האחיינית - גוני בס (היום גמלאית ולשעבר מנהלת במערכת החינוך), בתפקיד חברת הילדות של האם שעברה להתגורר באותו בית אבות - יוספה סולמון (מורה בתיכון) ובתפקיד הבן המאומץ של האם - שחר גולן (עובד בחברת הייטק).
'כשתסלחי לאמך, ישתנו חייך'...
המחזה חושף את יחסי האם והבת, לאור ניסיונה של הבת להביא לאיחוי קרע משפחתי שמקורותיו בסכסוך אידיאולוגי וכלכלי משנותיה הראשונות של המדינה. ביקורה המפתיע של האחיינית מאמריקה ששרדה את השואה ועזבה את הארץ מעט אחרי קום המדינה, פותח פצעים שמעולם לא הגלידו. כעסים שלא נשכחו עולים וצפים ומטילים אור על העבר.
סימה רביד מספרת כי עברה תהליך לא פשוט עד שהכירה בצד של ההורה "את התהליך הזה עברתי כשעשיתי שינוי לפני כ-14 שנים והפכתי ממורה למרצה בתחום ההתנהגות. השתלמתי בנוסף ללימודי לתואר גם בלימודים הקשורים בגיל המבוגר, במכון אדלר. אולם התהליך החל כבר לפני כעשרים שנה כשחברה טובה שלי אמרה לי: 'כשתסלחי לאמך, ישתנו חייך'... ואכן זה מה שקרה".
אמה הועברה לבית האבות כתוצאה מנפילה ומפציעה קשה. "לא הייתה ברירה והיא נאלצה להיכנס לבית האבות. כמובן שהעבודה על המחזה לא הייתה קלה, היא נגעה שוב בחלקים כואבים. פתיחת הנושא הייתה קשה יותר בעיר הולדתי רחובות. העובדה שבתקופת ילדותי הכול הוסתר, אף אחד לא ידע כלום ופתאום הכול התחבר ואנשים החלו לחבר את הפאזל... אבל העובדה שבכל זאת נוצרה הסליחה וההבנה - שווה הכול".
ובכל זאת, לא קל לגלם את אמך...
"ללא ספק, יש בכך הרבה עוצמות.. יש בזאת מן הקושי ומן הגאווה כאחד. אמי לא הייתה ניצולת שואה, אולם בדרכה, היא חוותה את האובדן הנורא של כמעט כל משפחתה בשואה. נשאר לה אח אחד שהיה בארץ (אביו של קפטן האוניה "אקסודוס") ובניו, וגם אחיינית ששרדה את השואה והגיעה לכאן אחרי המלחמה ועליה מדובר במחזה. אצלנו בבית לא דיברו הרבה על הנושא, כמו במשפחות רבות אחרות. רק היום אני מסוגלת להבין מה עבר על אמי בציפייה לשמוע מה עלה בגורל הוריה ואחיה. היא מעולם לא הזכירה זאת, ולא גילתה את רגשותיה. את המידע הזה נאלצתי לעבד היום דרך העיניים של מי שיש לה משפחה רחבה ומאושרת, תוססת ופעילה. יחד עם זאת הייתה לי משיכה מיוחדת לאנשים מבוגרים... לחיפוש דוד או דודה, סבא או סבתא. תמיד הלכתי לבקר את המבוגרים והקשישים, ולימים בחרתי במקצוע שעוסק בעבודה עם אנשים מבוגרים. במחקרים שעשו על דורות ילדים שגדלו ללא סבים - מתגלה שיש חסר וחסך לילדים אלה. החשיבות לגדול בסביבה תומכת הכוללת משפחה רחבה - מקרינה על יחסים עם מערכות חברתיות שונות בהמשך החיים".
והיום, חודשים מעטים לאחר פטירת אמך, את חושבת שתציגי אחרת, תרגישי אחרת?
"אמי ידעה על כתיבת המחזה, אולם לא הצליחה להבין את המשמעות, שכן הייתה בתהליכי דמנציה. אני לא חושבת שאציג אחרת, אולם עתה אני מרגישה כי הקמתי מצבה לזכר חולשותיה ועוצמותיה – לזכר עשייתה, לזכר מה שקיבלתי ממנה, לעובדה שאני יכולה להעביר מסר כי הורה הוא גם 'בן אדם'. אם מדובר במורשת הרי זה מה שהיא השאירה לי ולעולם..."
אולי יעניין אתכם גם :
הומואים על הבמה
בתל אביב התאספה קבוצת פנסיונרים הומואים כדי להרים הצגה על חייהם.
לקריאה
מי יבנה, יבנה לי קבר
גימלאי רוסי בנה לעצמה חלקת קבר עם מצבה בעודו בחייו, והוא מטפח אותה יומיום, כדי שלא "יגנבו" לו את הקרקע.
לקריאה
לימודים לזקני חבד
תפארת זקנים היא מסגרת לימודית וחברתית של חבד לקשישים וקשישות, שהוקמה על-פי הוראתו של הרבי, הגורס כי דווקא בגיל הזקנה יש לאדם את ישוב הדעת לעסוק במעיינות הנצח של העם היהודי.
לקריאה
" יידישפיל " - תיאטרון ישראלי צומח
תיאטרון “יידישפיל” חוגג יום הולדת 20, ובכך הוא מעיד על הצורך של מבוגרים, בני דור הביניים והנכדים בני העשרה והעשרים - להכיר ולהוקיר את שפת היידיש, שנכחדה כמעט מן העולם
לקריאה
קשישים בעולם וירטואלי
בקורס של המשרד לענייני גימלאים בחיפה, מכשירים קשישים להפנים שעכבר הוא לא רק אורח במזווה, שהדואר היום לא בא רק באוטו האדום ושאפשר לפתוח חלון גם מבלי שייכנס הביתה קור
לקריאה
דרושות עמותות חדשות לטיפול בגמלאים
גדלה הדרישה לעמותות חדשות שיתנו מענה טיפולי לגמלאים בארץ
לקריאה
ערבים בישראל מטפלים בקשישים בבית
קשישים ערבים מטופלים לרוב על ידי המשפחה בבית.
לקריאה
ספר הדרכה לסבים וסבתות
כתיבת ספר הדרכה לסבים וסבתות נראית כמהלך טבעי לד"ר מרים סטופארד הבריטית, שדורות של אמהות התחנכו על ספרה "הטיפול בתינוק ובילד". "הסבים הם סלע היסוד שעליו מבוססת המשפחה", היא אומרת למישל הנסון, סופרת הגארדין הבריטי
לקריאה
צפרות והאכלת ציפורי בר מרגיעה
לצפרות ולהאכלת ציפורי בר יש השפעות מיטיבות בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי, בעיקר על אנשים מבוגרים ונכים
לקריאה
גמלאים למען תיירות ואיכות הסביבה
גמלאים דוברי שפות מתנדבים למען התיירות ואיכות הסביבה בעיר העתיקה בירושלים, בסיוע לתיירים והתראה על מפגעים.
לקריאה
עמוד קודם
לינקים שימושיים
