תת תזונה בקרב קשישי ישראל
25% מהקשישים בישראל מתים מתת תזונה, למרות שבישראל קיימת הגדרה של תת תזונה, לא משתמשים בה כמדד טיפולי
במסיבת העיתונאים, בה הציג פרופ' אליה מרינוס מאנגליה, את מאסט - כלי מדידה מיוחד למיון תזונתי שעוזר לזהות תת תזונה אצל קשישים – השתתפו גם פרופ' פייר זינגר – יו"ר החברה הישראלית לתזונה,
ד"ר דנית שחר - חוקרת מאוניברסיטת הנגב לרפואה גריאטרית בהסתדרות הרפואית שערכה מחקר בנושא ההשפעה של המצב התזונתי על שימוש בשירותי אשפוז בישראל, ד"ר רונית אנדוולט – דיאטנית ראשית של מכבי שירותי בריאות ומרצה באוניברסיטת חיפה, ד"ר חיים בראל – המנהל הרפואי של רשת בית בלב, וד"ר יוספה כחל - רכזת בכירה, תחום תזונה בגריאטריה, משרד הבריאות.
המשתתפים התריעו על כך ש-25% מהקשישים בישראל מתים מתת תזונה ולא ממחלתם, כאשר את 15% מתוכם ניתן היה להציל עם טיפול תזונתי נכון. לדעת הדוברים הסיבה למותם של הקשישים נובעת מכך שמדינת ישראל מתעלמת מבעיית תת התזונה בקרבם. בין השאר: אין נוהל לשקילת קשישים שנכנסים לאשפוז. מסקר התזונה העולמי לבקרת מחלות של משרד הבריאות, גם עולה ששליש מהקשישים המתגוררים בבתיהם - מידרדרים למצב של תת תזונה. "למרות נתונים חמורים אלו מעדיפה המדינה להתעלם מהם, ומהעובדה שניתן למנוע לטפל בבעיית תת התזונה בקשישים, על ידי מספר בדיקות אלמנטאריות, כגון מעקב שקילה והערכת תיאבון", קובעת ד"ר שחר.
על פי הסקר, בגילים 65 עד 74 נמצאו 19% מהגברים ו-31% מהנשים בארץ בסיכון לתת תזונה. סיכון זה עולה עם הגיל ובקבוצת בני 75 עד 84, היו בסיכון לתת תזונה 27% מהגברים ו-37% מהנשים. מעל גיל 85 היו בסיכון לתת תזונה 37% מהגברים ו-51% מהנשים.
פרופ' פייר זינגר, סבור ש"תת תזונה היא מחלה שלא נראית לעין ומוגדרת כאויב השקט של הגיל השלישי" ואילו ד"ר דנית שחר, קבעה ש"פלח הקשישים בישראל, שמהווה בסך הכול 10% מהאוכלוסייה - צורך למעשה יותר מ-40% משירותי הבריאות, ומהווה עול כלכלי כבד על מערכת הבריאות ובתי החולים".
משתתפי מסיבת העיתונאים סבורים שמעקב שקילה, או הערכת תיאבון - יכולים לחסוך למדינה מיליוני שקלים. "30% מאשפוזי הקשישים בבתי החולים היו יכולים להימנע, ולחסוך בכך למשרד הבריאות מיליוני שקלים כל שנה", סבור פרופ' זינגר. לדבריו חוסר הבהירות לגבי מי נושא באחריות שקילת הקשישים בעת אשפוזם - הרופאים או האחיות - גורמת לכך ש"החולים נופלים בין הכיסאות".
"לימודי הרפואה באוניברסיטאות והאקדמיות השונות בישראל אינם כוללים בתכנית הלימודים את לימודי התזונה בצורה מובנית וכחלק מבחינות הגמר ברפואה", הוסיפה ד"ר דנית שחר. "לכן רוב הרופאים בישראל אינם יודעים לטפל או לזהות תת תזונה. גם לאחר זיהוי המצב התזונתי, המחסור בדיאטנים, או זמינות לשירותים אלה בקהילה - אינו מאפשרת טיפול ההולם בנושא".
אולי יעניין אתכם גם :
איך לסייע לקשיש לעבור את החורף בשלום
חיסונים בזמן, בית מחומם, בגדים מתאימים, תזונה נכונה, חשיפה לאור יום ועוד ישמרו על הקשישים בחורף
לקריאה
פרישה מוקדמת מאריכה חיים
מחקר מצביע על עובדה מפתיעה: ככל שעובדים פרשו בגיל מאוחר יותר, כך הם חיו פחות שנים
לקריאה
תת תזונה בגיל מבוגר
יש להכין תכניות התערבות תזונתית ברמה קהילתית, לשם העלאת המודעות לחשיבות התזונה בגיל המבוגר
לקריאה
B12 מונע הצטמקות המוח
ויטמין B12 יכול להגן מפני איבוד נפח מוח בקרב קשישים
לקריאה
גן לאריכות ימים - האמנם?
מדענים החוקרים את נושא ההזדקנות, טוענים שגילו גן הקשור לאריכות ימים וחיים בריאים
לקריאה
מחלות לב אצל נשים מאובחנות מאוחר יותר מגברים
בשנים האחרונות תועדו סדרות מחקר שמהן אפשר ללמוד שקיימת נטייה לאבחן באיחור מחלות לב בנשים לעומת גברים
לקריאה
חיתול למבוגרים
עצות לבחירת חיתול טוב למבוגרים
לקריאה
יוגה על כסא
יוגה על כיסא, המשלבת גוף ונפש, היא גישה זמינה להשגת רווחה מקסימאלית ומומלצת מאוד לאנשים מבוגרים
לקריאה
לא יתעמל לפני שיתרוקן - הרמב"ם
כיצד ישמרו קשישים על בריאותם לפי הלכות הרמב"ם?
לקריאה
האם משככי כאבים בונים שרירים?
אצל קשישים שהתאמנו ובנוסף צרכו נוגדי דלקת וכאב עלתה מסת השריר במידה ניכרת
לקריאה
עמוד קודם
לינקים שימושיים
