מגזין בגילנו

גמלאים צעירים חיים יותר

גמלאים שפורשים מוקדם, חיים יותר. קרנות הפנסיה ברבות מהחברות הגדולות בארה"ב, כמו של בואינג ואחרות, נמצאו במצב של עודפי מזומן, מאחר ורבים מהפורשים בגיל מאוחר - לאחר גיל 65 - נפטרו בתוך שנתיים מיום פרישתם.

מטבלת התוצאות הללו, מתברר, בין השאר, שעובדי החברה שפרשו בגיל 50 – חיו בממוצע עד גיל 86. הפורשים בגיל 55 חיו בממוצע עד מעט למעלה מ-82 ואילו מי שפרשו בגיל 65, נפטרו כשהם בני פחות מ-77 בממוצע. מסקנת החוקרים מתוצאות אלה היא שלמעשה בגין כל שנת עבודה אחרי גיל 55 – מאבד הפורש בממוצע שנתיים מתוחלת החיים שלו.

לדעת החוקרים, העובדים קשה ומאחרים בפרישתם, כנראה מעמיסים לחץ רב מידי על גופם ומוחם המתבגר, וקרוב לוודאי יוצרים בעיות בריאות רציניות שמחייבים אותם לפרוש. לחצים מתמשכים כאלה, מאיצים בעיות בריאותיות והם מתים תוך שנתיים מיום פרישתם.

החוקרים מציינים עוד שפורשים מוקדמים לא בהכרח בטלים ממעש ומזדקנים בשעמום. הם עוסקים עדיין בעבודה מסוימת, אך הם עושים זאת באופן חלקי ובקצב נינוח, ללא שחיקה. יש להם גם את האפשרות לבחור בעיסוקים שמעניינים אותם במיוחד. מרבית היפנים, למשל, פורשים בגיל 60 ואפילו לפני והחוקרים סבורים שזהו אחד הגורמים התורמים לתוחלת החיים הארוכה אצל היפנים.

נתונים אלה פורסמו גם במסמך "אסטרטגיות אופטימאליות ליצירתיות ואריכות ימים", שחובר על ידי ד"ר סינג לין, ממכון המהנדסים בסין.

חזרה לראש העמוד