עשרות מעונות קשישים ללא רישוי
מספר הקשישים שמאושפזים במוסדות לא מורשים מוערך בין 500 ל-2000
מספר הקשישים שמאושפזים במוסדות לא מורשים מוערך בין 500 ל-2000. אומדן זה מבוסס על הערכות השירות לזקן במשרד העבודה והרווחה, מידע מלשכות הבריאות ותלונות על מוסדות אלו שמגיעות לאגף לגריאטריה במשרד הבריאות. בהיקף ארצי קיימים כ-67 מעונות שפועלים ללא רישוי.
באגף לגריאטריה שבמשרד הבריאות סבורים שחשוב שקשיש יהיה במוסד מורשה, בין השאר משום שיש להפנות כל אחד למוסד המתאים לו. קשישים עשויים להיות מופנים לסוגי מוסדות שונים:
קשישים שתפקודם מדורג כעצמאים או תשושים, מופנים למעונות המיועדים עבורם, ברישוי ובפיקוח משרד העבודה והרווחה.
קשישים שתפקודם מדורג כסיעודיים או תשושי נפש, מופנים למוסדות שמיועדים עבורם, ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות.
קשישים עם בעיות רפואיות שתפקודם מדורג כסיעודי מורכב, מופנים למוסדות שייעודיים עבור חולים אלו, אף הם ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות.
מוסד ברישוי הוא מוסד שעומד בתנאי הרישוי, הן מבחינת תפקוד הקשישים שדרים בו, הן מבחינת דרישות המשרד בתחום הנהלים, כוח האדם והתנאים הפיזיים של המקום. קיום הפיקוח משפיע ישירות על איכות הטיפול בקשיש, בין השאר בשל הקפדה על מתן השגחה וטיפול מקצועי מתאים בתחום הרפואי, הסיעודי והפרא-רפואי; הקפדה על מתן התרופות לפי הנהלים אשר מונעים טעויות ונזקים אפשריים; הבטחת איכות חיים ופעילות פנאי בהתאם לתפקוד הקשיש ועוד.
במשרד הבריאות מסבירים שבעיית המוסדות הפועלים ללא רישוי שחוסים בהם קשישים מורכבת לאכיפה, בין השאר משום שהעונשים המוטלים על המורשעים על ידי בית המשפט הם קלים. גם בקרב המערכת המשטרתית לעתים קרובות נסגרות תלונות פליליות בנימוק הפורמאלי של "חוסר עניין לציבור". סיבה נוספת לקושי האכיפה היא חוסר שיתוף פעולה מצד בני המשפחה, בעיקר עקב חוסר מודעות, חשש שיחויבו במימון גבוה יותר באשפוז ברישוי, קושי לבן המשפחה להגיע למענה המתאים בין הגופים המטפלים השונים וכן, לפעמים, פשוט הזנחה וחוסר אכפתיות.