מגזין בגילנו

זכויות הקשיש הסיעודי שוות כסף

במקרים בהם קשיש גר במקום שבו לא ניתן לספק לו שירותי-סיעוד שלהם הוא זכאי על פי חוק, ניתן יהיה להמיר את השירותים בכסף.

במקרים בהם קשיש גר במקום שבו לא ניתן לספק לו שירותי-סיעוד שלהם הוא זכאי על פי חוק, ניתן יהיה להמיר את השירותים בכסף. כך מדגיש אתר www.idir.co.il, במאמר מפורט על זכויות האוכלוסייה הקשישה לסיוע במטלות יומיומית.

מדובר בעזרה סיעודית שניתנת לבני גיל הזהב השוהים בביתם - או במוסד אחר, כגון דיור מוגן או בית אבות שאינו מוגדר בחוק כמוסד סיעודי. במילים אחרות: כאלה שאינם נמצאים במוסד המוכר כמוסד סיעודי כגון בתי אבות סיעודיים, בתי חולים גריאטריים וכדומה.

במסגרת העזרה הסיעודית לה זוכים הקשישים, מגיע עובד סיעודי לביתו של הקשיש, או למוסד בו נמצא הקשיש, ומסייע לו בפעולות היום- יום. מדובר הן בפעולות עזרה אישית כגון עזרה בהלבשה, עזרה ברחצה, עזרה בניידות והשגחה במידת הצורך, הן בפעולות הקשורות במשק הבית כגון ניקיון, בישול וליווי הקשיש לטיפולים או למרפאה. מטרת העזרה היא להקל על הקשיש ובני משפחתו.

מידת תלותו של הקשיש, או מידת ההשגחה לה הוא זקוק נקבעים על פי מבחן תלות שמבוצע בביתו של הקשיש על ידי איש מקצוע, מבחן הכנסות, ותנאי נוסף הוא כי הקשיש אינו מקבל קצבה לשירותים אחרים. לפי שקלול גורמים אלו נקבעת מידת הגמלה לה יזכה הקשיש. אם נקבע שהקשיש יקבל עזרה בביתו, חברות סיעוד מספקות את שירותי הסיעוד ומעסיקות מטפל/ת הסיעודי בבית הקשיש. ההתקשרות לחברת סיעוד היא לפי בחירתו של הקשיש.

גמלת הסיעוד ניתנת בעין ולא בכסף. כלומר: המוסד לביטוח לאומי משלם לחברות הסיעוד ואלו המעניקות לקשיש את השירותים שנבחרו. אולם במקרים שבהם הקשיש גר במקום שבו לא ניתן לספק לו את השירותים הנדרשים, ניתן להמיר את השירותים בכסף.

קישורים מומלצים:
מטב

חזרה לראש העמוד