תת תזונה בגיל מבוגר
יש להכין תכניות התערבות תזונתית ברמה קהילתית, לשם העלאת המודעות לחשיבות התזונה בגיל המבוגר
תוצאות מחקרים שניסו לאפיין קשישים ארוכי חיים, הראו שמבין ההשפעות הסביבתיות לתזונה השפעה מכרעת הן על אורך החיים והן על איכותם מבחינת תפקוד נפשי, פיזי וקוגניטיבי. עד הגעה לזקנה, השמנה וצריכת מזון בעל ערך תזונתי ירוד מהוות בעיה מרכזית בשמירה על בריאות הציבור. לעומת זאת, בגיל המבוגר, גם בחברות שאינן יודעות מחסור, אנו עדים לתופעה של הידרדרות תזונתית הנובעת מגורמים משולבים.
אוכלוסיית הקשישים בני 65 שנה ומעלה מהווה כ-10% מהאוכלוסייה בישראל. פלח זה צורך יותר מ-40% משירותי הבריאות בשל מצבם הבריאותי. בניגוד לגילאים הצעירים שבהם עודף תזונה קשור בתחלואה, הרי שבגיל המבוגר נראה שהגלגל מתהפך וחוסר תזונה מהווה גורם חשוב לתחלואה ובמקרים רבים גם לתמותה.
הצריכה התזונתית ומצבם התזונתי של קשישים נבדקו במספר מחקרים שנערכו בעשרים השנים האחרונות. מחקר בריאות ותזונה שנערך בארה"ב, וכלל לראשונה בסקרי התזונה והבריאות האמריקאיים גם את אוכלוסיית הקשישים, הראה ירידה ליניארית וברורה בצריכה התזונתית עם העלייה בגיל. זהו ממצא שדומים לו נראו גם במחקרים אחרים. לפי הנתונים הראשוניים נמצא מחסור ניכר בצריכה של אנרגיה, ויטמינים מקבוצת b, ויטמינים a ו-c וסידן.
במחקר שנערך באזור הנגב בקרב 378 קשישים החיים בקהילה, נמצא שצריכת הקלוריות במקביל לצריכת כל מרכיבי התזונה האחרים הייתה נמוכה באופן משמעותי מקבוצת בני 64-35 שנבדקה באותו אופן. הצריכה הקלורית היומית הממוצעת של בני 64-35 הייתה 1772.3 קלוריות לעומת בני +65 שצרכו 1498.9 קלוריות ביום. לאחר גיל 75 חלה ירידה נוספת בצריכה התזונתית שכוללת כמעט את כל מרכיבי התזונה, והיא פחתה ל- 1377.4 קלוריות ביום.
בסקר שנערך על ידי מכבי שירותי בריאותי בקרב קשישים מאזור תל אביב, נמצאה צריכה תזונתית נמוכה כמעט לכל מרכיבי המזון, כאשר צריכת סידן למשל הייתה נמוכה ב-70% מהמומלץ לאוכלוסיה זו וחשוב לציין שבמקום זה מדובר באוכלוסיה במצב סוציו-אקונומי גבוה יחסית.
גורמי הסיכון להתדרדרות תזונתית הם רבים ולחלקם "הצדקה" פתופיזיולוגית, מסביר התזונאי יעקב עזרא. מדובר בגורמי סיכון כגון שינויים בחוש הטעם והריח, בעיות שיניים, מחלות ותרופות מרובות וירידה בתנועתיות. גורמי הסיכון הסוציו-דמוגרפיים והפסיכולוגיים, הם ירידה בהכנסות, דיכאון ובלבול קוגניטיבי. גורמים אלו יובילו לאכילה מועטת או בלתי מאוזנת שאינה מכילה את כל אבות המזון הדרושים.
הסיבות הישירות לאכילה המועטת אינן ברורות דיין, אולם מוצעים מספר הסברים אפשריים: בקרב קשישים מדווחת תחושת שובע מוקדמת לאחר אכילה, כנראה עקב שינוי בהפרשות הורמונים או תגובה מוגברת לאלו המופרשים. ריקון הקיבה מואט ולכן מזון נוזלי ישפיע פחות על תחושת השובע.
בניגוד למחשבה הרווחת לפיה טיפול תזונתי הוא יקר, ההערכה של ארגון רופאי המשפחה האמריקאי היא שטיפול תזונתי אקטיבי יחסוך 1.3 מיליון בהוצאות מערכת הבריאות האמריקאית. הארגון התייחס להתערבויות תזונתיות לטיפול ומניעה של שברים, מחלות לב, מחלות ריאה, כליות והפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. לכן, באופן כוללני ניתן לומר שיש לפתח וליישם שיטות הערכה תזונתית פשוטות ככל שניתן, על מנת שיתאימו למערך קליני.
עבור קשישים יש לפתח תכניות התערבות המשכיות שיערבו גורמים בקהילה להיענות לבעיות סוציאליות וסיעודיות של הקשיש, במטרה לשמור על מצב תזונתי יציב ככל שניתן.
אוכלוסיית הקשישים בני 65 שנה ומעלה מהווה כ-10% מהאוכלוסייה בישראל. פלח זה צורך יותר מ-40% משירותי הבריאות בשל מצבם הבריאותי. בניגוד לגילאים הצעירים שבהם עודף תזונה קשור בתחלואה, הרי שבגיל המבוגר נראה שהגלגל מתהפך וחוסר תזונה מהווה גורם חשוב לתחלואה ובמקרים רבים גם לתמותה.
הצריכה התזונתית ומצבם התזונתי של קשישים נבדקו במספר מחקרים שנערכו בעשרים השנים האחרונות. מחקר בריאות ותזונה שנערך בארה"ב, וכלל לראשונה בסקרי התזונה והבריאות האמריקאיים גם את אוכלוסיית הקשישים, הראה ירידה ליניארית וברורה בצריכה התזונתית עם העלייה בגיל. זהו ממצא שדומים לו נראו גם במחקרים אחרים. לפי הנתונים הראשוניים נמצא מחסור ניכר בצריכה של אנרגיה, ויטמינים מקבוצת b, ויטמינים a ו-c וסידן.
במחקר שנערך באזור הנגב בקרב 378 קשישים החיים בקהילה, נמצא שצריכת הקלוריות במקביל לצריכת כל מרכיבי התזונה האחרים הייתה נמוכה באופן משמעותי מקבוצת בני 64-35 שנבדקה באותו אופן. הצריכה הקלורית היומית הממוצעת של בני 64-35 הייתה 1772.3 קלוריות לעומת בני +65 שצרכו 1498.9 קלוריות ביום. לאחר גיל 75 חלה ירידה נוספת בצריכה התזונתית שכוללת כמעט את כל מרכיבי התזונה, והיא פחתה ל- 1377.4 קלוריות ביום.
בסקר שנערך על ידי מכבי שירותי בריאותי בקרב קשישים מאזור תל אביב, נמצאה צריכה תזונתית נמוכה כמעט לכל מרכיבי המזון, כאשר צריכת סידן למשל הייתה נמוכה ב-70% מהמומלץ לאוכלוסיה זו וחשוב לציין שבמקום זה מדובר באוכלוסיה במצב סוציו-אקונומי גבוה יחסית.
גורמי הסיכון להתדרדרות תזונתית הם רבים ולחלקם "הצדקה" פתופיזיולוגית, מסביר התזונאי יעקב עזרא. מדובר בגורמי סיכון כגון שינויים בחוש הטעם והריח, בעיות שיניים, מחלות ותרופות מרובות וירידה בתנועתיות. גורמי הסיכון הסוציו-דמוגרפיים והפסיכולוגיים, הם ירידה בהכנסות, דיכאון ובלבול קוגניטיבי. גורמים אלו יובילו לאכילה מועטת או בלתי מאוזנת שאינה מכילה את כל אבות המזון הדרושים.
הסיבות הישירות לאכילה המועטת אינן ברורות דיין, אולם מוצעים מספר הסברים אפשריים: בקרב קשישים מדווחת תחושת שובע מוקדמת לאחר אכילה, כנראה עקב שינוי בהפרשות הורמונים או תגובה מוגברת לאלו המופרשים. ריקון הקיבה מואט ולכן מזון נוזלי ישפיע פחות על תחושת השובע.
בניגוד למחשבה הרווחת לפיה טיפול תזונתי הוא יקר, ההערכה של ארגון רופאי המשפחה האמריקאי היא שטיפול תזונתי אקטיבי יחסוך 1.3 מיליון בהוצאות מערכת הבריאות האמריקאית. הארגון התייחס להתערבויות תזונתיות לטיפול ומניעה של שברים, מחלות לב, מחלות ריאה, כליות והפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. לכן, באופן כוללני ניתן לומר שיש לפתח וליישם שיטות הערכה תזונתית פשוטות ככל שניתן, על מנת שיתאימו למערך קליני.
עבור קשישים יש לפתח תכניות התערבות המשכיות שיערבו גורמים בקהילה להיענות לבעיות סוציאליות וסיעודיות של הקשיש, במטרה לשמור על מצב תזונתי יציב ככל שניתן.
המלצות קונקרטיות שנותן יעקב עזרא: הערכה תזונתית ברמה של סקירה שתיערך לפני הכניסה לביקור רופא כלשהו. הערכה זו תכלול שקילה עצמית והערכת תיאבון וכן שאלות קצרות על גורמי סיכון אחרים. יש לבצע הערכה זו לפחות פעם בשנה אולם רצוי שתתבצע פעמיים-שלוש בשנה בהתאם לביקורי המטופל במרפאה. שינויי משקל והערכת תיאבון הם מדדים מנבאים להידרדרות תזונתית, כך שמעקב משקל ושאלה סובייקטיבית של הערכת התיאבון הוכחו במחקרים רבים, כולל מחקר הנגב, כמנבאי המצב התזונתי.
יש להמליץ לקשישים לשמור על משקל גוף יציב ולהיעזר בפעילות גופנית לשם חיזוק השרירים וירידה במשקל במידת הצורך. רצוי לכלול תוספים תזונתיים, בעיקר נוזליים, היות והשפעתם של אלו על תחושת השובע קטנה יותר. יש ליידע כל קשיש בהנחיות לתזונה נבונה לגיל המבוגר. ניתן לכתוב הנחיות אלו בשפות שונות וברמה עממית, על מנת לשפר את רמת הידע ולהימנע ממידע כוזב.
קשישים שנמצאים בסיכון להידרדרות תזונתית, יש להפנות לדיאטנית להערכת תזונתית מקיפה ואיתור גורמי סיכון ובעיות תזונתיות שיטופלו במסגרת אישית. קשישים אלו כוללים כאלה שהתאלמנו, עברו טראומה אישית כלשהי, נמצאים במצב תזונתי ירוד, בודדים או חולים.
"מחקרים רבים מציינים את חוסר המודעות וההכרה בגודל הבעיה", אומר עזרא ונוקב בסיבות העיקריות לכך:
חוסר ידע והכשרה של הצוות הרפואי והסיעודי
חוסר עניין או הכרה בחשיבות ההזנה בדיווח הרפואי
הגבלה במספר דיאטנים או זמינות לשירותים אילו בקהילה
חוסר מדיניות לגבי מקורות מימון
חוסר ארגון של שירותי התזונה מבחינת היקף כוח האדם, שיתוף בין הצוות בבית החולים ובעיקר הקשר שבינו לקהילה.
לאור כל זאת ממליץ יעקב עזרא להכין תכניות התערבות תזונתית ברמה קהילתית, לשם העלאת המודעות של האוכלוסייה המבוגרת ובני משפחותיהם לחשיבות התזונה בגיל זה וכן לשוני בגורמי הסיכון לתחלואה ותמותה המשתנים עם הגיל. הטיפול התזונתי המומלץ חייב להיות קל, נגיש להשגחה ומתוקנן - כדי להיות אפקטיבי לטיפול בכל האוכלוסיות בסיכון לתת תזונה.
פרטים נוספים באתר קובי-דיאט www.dietme.co.il.
יש להמליץ לקשישים לשמור על משקל גוף יציב ולהיעזר בפעילות גופנית לשם חיזוק השרירים וירידה במשקל במידת הצורך. רצוי לכלול תוספים תזונתיים, בעיקר נוזליים, היות והשפעתם של אלו על תחושת השובע קטנה יותר. יש ליידע כל קשיש בהנחיות לתזונה נבונה לגיל המבוגר. ניתן לכתוב הנחיות אלו בשפות שונות וברמה עממית, על מנת לשפר את רמת הידע ולהימנע ממידע כוזב.
קשישים שנמצאים בסיכון להידרדרות תזונתית, יש להפנות לדיאטנית להערכת תזונתית מקיפה ואיתור גורמי סיכון ובעיות תזונתיות שיטופלו במסגרת אישית. קשישים אלו כוללים כאלה שהתאלמנו, עברו טראומה אישית כלשהי, נמצאים במצב תזונתי ירוד, בודדים או חולים.
"מחקרים רבים מציינים את חוסר המודעות וההכרה בגודל הבעיה", אומר עזרא ונוקב בסיבות העיקריות לכך:
חוסר ידע והכשרה של הצוות הרפואי והסיעודי
חוסר עניין או הכרה בחשיבות ההזנה בדיווח הרפואי
הגבלה במספר דיאטנים או זמינות לשירותים אילו בקהילה
חוסר מדיניות לגבי מקורות מימון
חוסר ארגון של שירותי התזונה מבחינת היקף כוח האדם, שיתוף בין הצוות בבית החולים ובעיקר הקשר שבינו לקהילה.
לאור כל זאת ממליץ יעקב עזרא להכין תכניות התערבות תזונתית ברמה קהילתית, לשם העלאת המודעות של האוכלוסייה המבוגרת ובני משפחותיהם לחשיבות התזונה בגיל זה וכן לשוני בגורמי הסיכון לתחלואה ותמותה המשתנים עם הגיל. הטיפול התזונתי המומלץ חייב להיות קל, נגיש להשגחה ומתוקנן - כדי להיות אפקטיבי לטיפול בכל האוכלוסיות בסיכון לתת תזונה.
פרטים נוספים באתר קובי-דיאט www.dietme.co.il.
אולי יעניין אתכם גם :
איך לסייע לקשיש לעבור את החורף בשלום
חיסונים בזמן, בית מחומם, בגדים מתאימים, תזונה נכונה, חשיפה לאור יום ועוד ישמרו על הקשישים בחורף
לקריאה
פרישה מוקדמת מאריכה חיים
מחקר מצביע על עובדה מפתיעה: ככל שעובדים פרשו בגיל מאוחר יותר, כך הם חיו פחות שנים
לקריאה
תת תזונה בגיל מבוגר
יש להכין תכניות התערבות תזונתית ברמה קהילתית, לשם העלאת המודעות לחשיבות התזונה בגיל המבוגר
לקריאה
B12 מונע הצטמקות המוח
ויטמין B12 יכול להגן מפני איבוד נפח מוח בקרב קשישים
לקריאה
גן לאריכות ימים - האמנם?
מדענים החוקרים את נושא ההזדקנות, טוענים שגילו גן הקשור לאריכות ימים וחיים בריאים
לקריאה
מחלות לב אצל נשים מאובחנות מאוחר יותר מגברים
בשנים האחרונות תועדו סדרות מחקר שמהן אפשר ללמוד שקיימת נטייה לאבחן באיחור מחלות לב בנשים לעומת גברים
לקריאה
חיתול למבוגרים
עצות לבחירת חיתול טוב למבוגרים
לקריאה
יוגה על כסא
יוגה על כיסא, המשלבת גוף ונפש, היא גישה זמינה להשגת רווחה מקסימאלית ומומלצת מאוד לאנשים מבוגרים
לקריאה
לא יתעמל לפני שיתרוקן - הרמב"ם
כיצד ישמרו קשישים על בריאותם לפי הלכות הרמב"ם?
לקריאה
האם משככי כאבים בונים שרירים?
אצל קשישים שהתאמנו ובנוסף צרכו נוגדי דלקת וכאב עלתה מסת השריר במידה ניכרת
לקריאה
עמוד קודם
לינקים שימושיים
