מגזין בגילנו

פרישה מוקדמת מאריכה חיים

מחקר מצביע על עובדה מפתיעה: ככל שעובדים פרשו בגיל מאוחר יותר, כך הם חיו פחות שנים

מחקר אקטוארי בקרב פורשים לפנסיה בחברת בואינג האמריקאית, מצביע על עובדה מפתיעה: ככל שעובדים פרשו בגיל מאוחר יותר, כך הם חיו פחות שנים. את המחקר ערך ד"ר אפרם צ'אנג, ולדבריו התופעה קיימת גם בחברות גדולות אחרות בארצות הברית.

הטבלה שהציג ד"ר צ'אנג ממכון המהנדסים בסין ושמתפרסמת בספרו "אסטרטגיות אופטימאליות ליצירתיות ואריכות ימים", מצביעה על כך שאנשים שפורשים בגיל 50 נהנים מתוחלת חיים ממוצעת של 86 שנה. אנשים שפרשו בגיל 65, תוחלת החיים הממוצעת שלהם הייתה רק 66.8 שנים.

"המסקנה הברורה מהמחקר הזה, היא שבגין כל שנת עבודה אחרי גיל 55, אדם מאבד שנתיים בממוצע מתוחלת החיים שלו", אמר צ'אנג. לדבריו לתופעה זו יש השפעה גם על קופות הפנסיה של החברות הגדולות. שכן עובדים שפורשים בגיל 65 מקבלים כספי פנסיה למשך 18-17 חדשים בלבד, בממוצע, לפני פרידתם מהעולם.

ההסבר של ד"ר צ'אנג הוא שהעובדים קשה ומאחרים בפרישתם, כנראה מעמיסים לחץ רב מדי על גופם ומוחם המזדקנים, ויוצרים בעיות בריאות רציניות שמחייבות אותם לפרוש. לחצים מתמשכים כאלה, מאיצים בעיות בריאותיות והם מתים תוך שנתיים מיום פרישתם. מאידך גיסא, אלה שפורשים בגיל מוקדם, 55 למשל, הם כשירים יותר, או בעלי יכולת גבוהה יותר, לתכנן ולנהל את ההיבטים השונים של חייהם, הקריירה שלהם ובריאותם.

הפורשים המוקדמים הללו לא בהכרח בטלים ממעש ומזדקנים בשעמום, קובע ד"ר צ'אנג. הם עוסקים בעבודה מסוימת, אך עושים זאת באופן חלקי ובקצב נינוח, ללא שחיקה. יש להם גם את המותרות לבחור את העיסוקים המעניינים אותם במיוחד.

חזרה לראש העמוד