50% מגמלאי ישראל הם חדשני פנאי
מתברר מתוך מחקר חדש שכמחצית מהישראלים מתנסים בפעילויות פנאי חדשות לחלוטין לאחר הפרישה
על פי מחקרים שנערכו ברחבי העולם, חדשנות בפעילויות פנאי נחשבת לתופעה נדירה בקרב מבוגרים. לפי אותם מחקרים הנטייה העיקרית של אנשים מבוגרים היא להמשכיות, והשינויים העיקריים המאפיינים את דפוסי הפעילות שלהם, הם צמצום מספר הפעילויות שבהן הם משתתפים ומעבר מפעילויות הדורשות מאמץ פיזי רב לפעילויות פחות תובעניות ופנים-ביתיות.
אבל בקרב הישראלים, מתברר, חדשנות אינה תופעה נדירה כלל וכלל. מחצית מהישראלים מתנסים בפעילות פנאי חדשה לחלוטין לאחר הפרישה, כזו שהם לא התנסו בה מעולם קודם לכן, אפילו לא בגיל צעיר מאוד. יתרה מכך, מתברר שיש קשר מובהק בין הנטייה לחדשנות לשביעות רצון מהחיים.
ד"ר נמרוד חוקרת היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של פנאי ותיירות בגיל השלישי. היא מתמקדת במעברי חיים בגיל מבוגר (פרישה, אלמנות, אבדנים בריאותיים וכד'), ובאופן שבו פנאי משמש כאמצעי להתמודדות עם השינויים ולהסתגלות אליהם. המחקר הישראלי התפרסם גם בכתב העת החשוב Aging and Society, היוצא לאור על ידי אוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה.
המחקר נערך באמצעות מדגם מייצג של 400 מרואיינים, שנדגמו באופן אקראי מתוך אוכלוסייה של יהודים שנהגו לעבוד במשרה מלאה או חלקית באופן קבוע ופרשו לגמלאות בחמש השנים שקדמו לסקר. הראיונות נערכו פנים אל פנים ותואמו טלפונית מראש. כלי המחקר היה שאלון מובנה שבו התייחסות לדפוסי הפעילות לפני הפרישה ולאחריה, למשמעויות הפנאי, לעמדות כלפי עבודה ופנאי, לשביעות רצון מהחיים, וכן לשורה ארוכה של משתני רקע.
כ"חדשן" סווג כל מי שדיווח על כך שלפחות פעילות פנאי אחת, שבה הוא משתתף כיום, היא פעילות שהחל להשתתף בה לראשונה רק לאחר הפרישה. נמצא, ש-50% מהגמלאים בישראל הם חדשניים, ושמתוכם 27% התחילו להשתתף בפעילות חדשה אחת, 14% התחילו להשתתף בשתי פעילויות חדשות, ו-9% התחילו להשתתף בשלוש פעילויות חדשות ויותר. הפעילויות החדשות השכיחות ביותר בקרב החדשנים קשורות לפעילות גופנית או להתנדבות, ולאחריהן פעילויות הקשורות לתחביבים, לימודים וחוגים.
משתני רקע שנמצאו במחקר כמנבאים חדשנות, הם: היקף התעסוקה לפני הפרישה, תפיסת הבריאות, סוג הפרישה, מוצא ומשך הפרישה. מתברר שהנטייה לחדשנות מאפיינת אנשים שפרשו מעיסוק במשרה מלאה, שתופסים את בריאותם כטובה, שפרשו לגמלאות מבחירה, ממוצא מערבי, ושמשך הפרישה שלהם ארוך יותר. ד"ר נמרוד אומרת שממצאים אלו מלמדים על כך שיותר מאשר משתנים סוציו-דמוגרפיים, המשתנים המסבירים החזקים ביותר של חדשנות הם היסטוריית התעסוקה והפרישה. למי שפרש ממשרה מלאה, יש חלל גדול יותר למלא והוא נדרש לשם כך לחדשנות.
למי שפרש מרצונו (ולא נכפתה עליו פרישה) יש, כנראה, עמדות חיוביות יותר כלפי הפרישה. ייתכן אפילו שהוא פרש על מנת להתחיל לעסוק באותן פעילויות חדשות שלא היה לו זמן אליהן עד כה. העובדה שחדשנות קשורה למשך הפרישה, מלמדת על כך שחדשנות היא, כנראה, תוצאה של תהליך. קודם מנסים "להסתדר עם מה שיש", ורק אם מגלים שפעילויות הפנאי הקיימות אינן מספיקות כדי למלא את החיים בתוכן ומשמעות, מנסים לעשות משהו חדש.
מהשוואה בין החדשנים ללא חדשנים, מתברר שהחדשנים נהנים משביעות רצון גבוהה מהחיים במובהק משביעות הרצון של הלא-חדשנים. יתרה מכך, נמצא שהיגדי שביעות הרצון מהחיים, בהם נמצאו ההבדלים המשמעותיים ביותר, היו כאלה שקשורים לפעילויות יום-יום, כגון: "הדברים שאני עושה מעניינים אותי כפי שעניינו אותי מאז ומעולם" ו"הדברים שאני עושה משעממים או מונוטוניים". בנוסף נמצא שאין הבדלים בשביעות הרצון מהחיים בין חדשנים שהתחילו להשתתף בפעילות גופנית חדשה, לחדשנים שהתחילו להשתתף בפעילות התנדבותית חדשה.
ממצאים אלו הביאו לתמיכה ראשונית ב"תיאורית החדשנות" (Innovation Theory) שפורסמה על ידי ד"ר נמרוד ושותפה האמריקאי, פרופסור דאגלס קליבר, שאחד מעקרונות המפתח שלה הוא, שחדשנות בפנאי יכולה לתרום לתחושת רווחה אישית בגיל מבוגר. עם זה מודה ד"ר נמרוד, שעדיין רב הנסתר על הגלוי. לא ברור אם חדשנות שכיחה כל כך רק בישראל, או שהיא הופכת לשכיחה יותר ויותר גם במדינות אחרות; ואם זו תופעה ישראלית, מה מסביר אותה?
ישנן עוד הרבה שאלות שיש להשיב עליהן כמו: כיצד תורמת החדשנות לסיפוק מהחיים? מה המשקל שיש לסוג הפעילות? מהי השפעת החדשנות על הדימוי העצמי ועת הזהות של האדם המבוגר? האם היא מאפשרת לאדם המבוגר "להמציא את עצמו" מחדש, או שאולי, בעצם, היא מאפשר שמירה על רכיבים מרכזיים ומשמעותיים בזהות שלו? חלק מהתשובות יגיעו ממחקרים על פנאי ותיירות של מבוגרים שד"ר נמרוד ממשיכה לערוך בימים אלה.
ניתן לפנות לד"ר גלית נמרוד בכתובת: או בכתובת.
כותרת:
שם:
תוכן התגובה:
1. ד"ר גלית נמרוד
שלום רב,
האם ניתן לקבל את כתובת המייל של ד"ר נמרוד גלית?
תודה
נחמה
נחמה (6.12.10)
2. כתבות ומחקרים
לצערי מעיון במאמרים בכתבות בעצות ובכל ההצעות אין תאריכי מחקר,ותאריכי ארוע, אין נתונים (מחירים) ויש יותר מדי סטטיסטיקה, או משפט כמו" ניתן לפנות לד"ר גלית נמרוד בכתובת" ואיפה הכתובת?
מאתר כזה מושקע צפיתי ליותר, או שאתם בתחילת הדרך?
או משפט כמו"
מרים (7.11.11)
3. שאלה בנוגע לתקציר
האם ד"ר גלית נמרוד היא גם מי שכתבה את התקציר הזה?
תודה, מעניין.
טל (5.11.16)
אולי יעניין אתכם גם :
הומואים על הבמה
בתל אביב התאספה קבוצת פנסיונרים הומואים כדי להרים הצגה על חייהם.
לקריאה
מי יבנה, יבנה לי קבר
גימלאי רוסי בנה לעצמה חלקת קבר עם מצבה בעודו בחייו, והוא מטפח אותה יומיום, כדי שלא "יגנבו" לו את הקרקע.
לקריאה
לימודים לזקני חבד
תפארת זקנים היא מסגרת לימודית וחברתית של חבד לקשישים וקשישות, שהוקמה על-פי הוראתו של הרבי, הגורס כי דווקא בגיל הזקנה יש לאדם את ישוב הדעת לעסוק במעיינות הנצח של העם היהודי.
לקריאה
" יידישפיל " - תיאטרון ישראלי צומח
תיאטרון “יידישפיל” חוגג יום הולדת 20, ובכך הוא מעיד על הצורך של מבוגרים, בני דור הביניים והנכדים בני העשרה והעשרים - להכיר ולהוקיר את שפת היידיש, שנכחדה כמעט מן העולם
לקריאה
קשישים בעולם וירטואלי
בקורס של המשרד לענייני גימלאים בחיפה, מכשירים קשישים להפנים שעכבר הוא לא רק אורח במזווה, שהדואר היום לא בא רק באוטו האדום ושאפשר לפתוח חלון גם מבלי שייכנס הביתה קור
לקריאה
דרושות עמותות חדשות לטיפול בגמלאים
גדלה הדרישה לעמותות חדשות שיתנו מענה טיפולי לגמלאים בארץ
לקריאה
ערבים בישראל מטפלים בקשישים בבית
קשישים ערבים מטופלים לרוב על ידי המשפחה בבית.
לקריאה
ספר הדרכה לסבים וסבתות
כתיבת ספר הדרכה לסבים וסבתות נראית כמהלך טבעי לד"ר מרים סטופארד הבריטית, שדורות של אמהות התחנכו על ספרה "הטיפול בתינוק ובילד". "הסבים הם סלע היסוד שעליו מבוססת המשפחה", היא אומרת למישל הנסון, סופרת הגארדין הבריטי
לקריאה
צפרות והאכלת ציפורי בר מרגיעה
לצפרות ולהאכלת ציפורי בר יש השפעות מיטיבות בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי, בעיקר על אנשים מבוגרים ונכים
לקריאה
גמלאים למען תיירות ואיכות הסביבה
גמלאים דוברי שפות מתנדבים למען התיירות ואיכות הסביבה בעיר העתיקה בירושלים, בסיוע לתיירים והתראה על מפגעים.
לקריאה
עמוד קודם
לינקים שימושיים
