משהו אישי משולחן המערכת.בריצת הבוקר שלי בחוף הים, בדרך חזרה מיפו לראשון נפל לי האסימון.
2.6.09
מחשבה שעלתה מן הים
חשבתי לי שכעורכת בגילנו, יש באתר כל כך הרבה אינפורמציה ומידע מקצועי, כתבות, תכנים ועוד. האתר נראה מדהים, ובכל זאת הרגשתי שחסר לי כאן משהו. לא ידעתי מה, אבל גם לא דאגתי. ידעתי שזה יבוא...כמו שיודעים משהו והוא עומד על השפתיים אבל לא מצליחים להיזכר במילה, בשם של השחקן שהשתתף בסרט, בשם של הספר או הסופר. ואז פתאום כשמרפים מזה לכמה זמן זה מגיע.
אולי אחרי שעה, או יומיים. לי זה לקח שלושה שבועות.
בריצת הבוקר שלי בחוף הים, בדרך חזרה מיפו לראשון נפל לי האסימון. כל כך בסיסי ופשוט, חסרה לי הנימה האישית.
אז הנה אני משתפת אתכם בתובנה קטנה שהייתה לי הבוקר. בעצם זה התחיל מרעיון למתנה.
הבן שלי סיים השנה תיכון והוא על סף גיוסו לצה"ל. ואני רוצה לתת לו מתנה ערכית, ותוך כדי ריצה עלתה לפני קופסא יפה קשורה בסרט,
הקופסא לא גדולה ומחוברות אליה הוראות הפעלה. זו קופסא של כוונה והיא מגיעה עם 3 הנחיות:
1. מותר לבחור דבר אחד בלבד שיהיה בה, שאותו הכי רוצים.
2. אפשר להחליף את הדבר מידי פעם.
3. אי אפשר לפתוח את הקופסא אף פעם.
ואז..דמיינו לעצמכם שאתם מקבלים במתנה את הדבר שאתם הכי רוצים, והוא נמצא בתוך קופסא. ולא משנה מה גודלו או ערכו של הדבר.
זו קופסת פלאים שמכילה כל דבר. את הקופסא שומרים מכל משמר כמו ששומרים על הדבר הכי יקר לכם.
ומניחים במקום שאפשר לראות כל הזמן. ואחרי כמה זמן שצריך כשהדבר התממש, אפשר לעבור לדבר הבא.
זה עובד גם בלי קופסא, אבל הקופסא עוזרת למקד את הכוונה, הרצון והמחשבות.
טוב, כאן אתם נכנסים לתמונה...חשבתי לי שזה יכול להיות רעיון מקסים למתנה בכלל
ולא רק לעמית (נראה אם הוא יסכים שאפרסם את שמו), ובאופן טבעי חשבתי על כל חברי.
ואז אמרתי לי למה רק חברים? כל ישראל חברים לא? אולי אספר לעוד...לכל החברה בגילנו...
ובעצם יש לי כל הזמן רעיונות, מחשבות הגיגים, אז למה שלא אשתף? ולמה שלא תכירו אותי?
ותדעו מי עומד מאחורי הדברים? ואולי גם אשלח לכם תמונות מהים שלי? שבכל פעם שאני מגיעה נראה קצת אחרת...
אם הייתם רואים הייתם יודעים, אז אראה לכם. גם ככה רציתי לפתוח גלריה של תמונות מהים בכל ימות השנה.
והנה המתנה שהים שלח לי.
את המדור הזה.
חיה.