הומואים על הבמה
בתל אביב התאספה קבוצת פנסיונרים הומואים כדי להרים הצגה על חייהם.
גיי בגיל השלישי: על הבמה ובחיים
בתל אביב התאספה קבוצת פנסיונרים הומואים כדי להרים הצגה על חייהם. הזיכרונות הקשים מהמנדט הבריטי, היציאה מהארון בפני ילדים ונכדים, וההרגשה שהקהילה הצעירה נטשה אותם. רק אל תקראו להם זקנים מסכנים
"קדימה פוסטמות!", צועק רוני לעבר חבריו העייפים. "להזיז את התחת!". והמופע מתחיל. לכאורה, עוד קבוצת תיאטרון-חובבים לפנסיונרים. אבל ל"קשת מזהב", שתעלה בסוף השבוע את "גיי-ריאטריה" יש טוויסט: היא אמנם קבוצת חובבים פנסיונרים, אבל חבריה הם הומוסקסואלים שעברו את גיל 60, שנפגשים כבר כמה חודשים ב"מרכז הגאה" בגן מאיר בתל אביב, במסגרת שחלקה קבוצת תמיכה, חלקה מועדון חברתי וחלקה - כמובן - להקת תיאטרון. וכל זה - במימון העיריה, שאפילו הקצתה לעניין עובדת סוציאלית. קבוצת קשת מזהב צילום: יהונתן שאול
השבוע, רגע לפני מופע שיעלו בפני הקהל הרחב, שמבוסס על חייהם האישיים והסיפורים שהביאו אותם עד הלום, הם נרגשים במיוחד. "התחלנו מקבוצת תמיכה", משחזר דניאל, 63, בעברו עובד מדינה והיום אחד החברים הבולטים בקבוצה.
"נפגשנו כל שבוע במעגל, וכל אחד סיפר על הקשיים שלו, התלאות. ענייניים שייחודיים לנו, להיות גיי בגיל השלישי. הבן של אחד מאיתנו, עודד, התחתן, והייתה במשפחה דילמה אם להזמין את אבא לחתונה או לא. הבנים לא מכירים בו מאז שיצא מהארון, והוא כמובן לא רצה לקלקל את השמחה למרות שרצה להיות נוכח. אחיו של אחר, הדר, נישל אותו מהירושה המשפחתית בגלל נטיותיו, וכן הלאה. בהצגה רואים מערכות יחסים מאוד קשות ועצובות".
דניאל חי רוב חייו בארון, עם אישה, ויש לו ילדים ונכדים. "אשתי והילדים תמיד ידעו עלי והכל היה פתוח. בני ובתי חזרו בתשובה, אבל עדיין אנחנו מדברים, נפגשים, מקבלים אחד את השני. בנקודה מסוימת החלטתי שאני רוצה לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה לחיות אותם. כבר לא הייתי צעיר, והבנתי שלא נשארו לי הרבה שנים להיות עצמאי. אני חושב שהיה לי המון מזל. אשתי נכנסה לא מזמן לבית אבות, ופתאום התחלתי לחשוב שכשאני, או מישהו אחר מהקבוצה, נצטרך שידאגו לנו, לא יהיה לנו לאן ללכת. לא יהיה לנו בית אבות שמתאים לנו. והקבוצה הזאת היא מקום שבו אפשר לדבר עליו".
ההצגה מתחילה בהקרנת וידאו של הפגנת ההומואים הגדולה הראשונה מ-1979, וצילום של ניצן, אחד מחברי הקבוצה, שהתראיין בזמנו לערוץ הראשון, ראיון שבעקבותיו נודה ממשפחתו. עודד, מורה להיסטוריה, חגג שישים לפני שבוע, והוא הצעיר בקבוצה. "אני מבלה הרבה עם צעירים, מזל שיש אינטרנט", הוא אומר. "אבל בכל זאת חשבתי שאני רוצה לעשות סוג של הכנה לגיל השלישי. אני גם די חדש בתל אביב, וכמובן שאני לבד. משפחתי לא מוכנה להיות איתי בקשר מאז שיצאתי מהארון".
אל תשליכונו
כל המשתתפים תרמו מסיפורי החיים שלהם להצגה: פגישות "אני עוד זוכר את חיילי המנדט בתל אביב", מספר רוני. "מכים אותנו, רודפים אחרינו, כי היה חוק מנדטורי נגד מגעים בין גברים, והם אכפו אותו באותה התלהבות שבה הם לקחו אותנו לעמדות שלהם בתור ילדים ונערים, ונגעו בנו. יש קטע כזה שאני מראה בהצגה".
כל המשתתפים תרמו מסיפורי החיים שלהם להצגה: פגישות "אני עוד זוכר את חיילי המנדט בתל אביב", מספר רוני. "מכים אותנו, רודפים אחרינו, כי היה חוק מנדטורי נגד מגעים בין גברים, והם אכפו אותו באותה התלהבות שבה הם לקחו אותנו לעמדות שלהם בתור ילדים ונערים, ונגעו בנו. יש קטע כזה שאני מראה בהצגה".
מה היו הרגעים המשמעותיים ביותר מבחינתכם בהצגה?
"חייתי עם בן זוג במשך 43 שנה", מספר רוני, בן 77. "הוא נפטר, וקיבלתי הכרה מביטוח לאומי כידוע שלו בציבור, והאפשרות להראות כאן, על הבמה, את רגע הפגישה שלנו, לשחזר אותו כמו שאני זוכר אותו, זה היה מאוד מרגש".
"חייתי עם בן זוג במשך 43 שנה", מספר רוני, בן 77. "הוא נפטר, וקיבלתי הכרה מביטוח לאומי כידוע שלו בציבור, והאפשרות להראות כאן, על הבמה, את רגע הפגישה שלנו, לשחזר אותו כמו שאני זוכר אותו, זה היה מאוד מרגש".
המחזה איפשר להם לאוורר גם כעסים ישנים. כך גם דני, 63, שעבד בביטוח לאומי עד שפוטר, לדבריו, על רקע נטיותיו. "פשוט זרקו אותי לכלבים כשגילו שאני חי עם בן זוג", הוא מספר. "מאוד ריגש אותי להגיד את זה במסגרת ההצגה, בקול רם. כשאני מספר את זה פה, אני מרגיש שהם לא ניצחו אותי".
עודד מאמין שעצם קיום הקבוצה מייצג משהו לדור הבא, הצעיר, ומהווה גם קריאה אליהם - שלא ינטשו את קשישי הקהילה לעת זקנה. "שיראו שאם הגענו לפה, למרות כל הקשיים, אז גם הם יכולים לעשות את זה. היום העולם הרבה יותר פתוח ומקבל. אולי עצם קיומנו יכול לעזור למישהו שסובל היום בארון".
אתם באמת מאמינים שהקהילה הצעירה נטשה אתכם?
ניצן: "הם נטשו אותנו בדיוק כמו שצעירים בקהילות סטרייטיות שונות נוטשים את הקשישים שלהם. זאת תופעה קיימת, היא לא ייחודית להומואים".
ניצן: "הם נטשו אותנו בדיוק כמו שצעירים בקהילות סטרייטיות שונות נוטשים את הקשישים שלהם. זאת תופעה קיימת, היא לא ייחודית להומואים".
הדר (80): "אנחנו נותנים לצעירים טעימה מאיך שהדברים נראו פעם, ומאיך שהם נראים היום ממרומי גילנו. זה החיבור הכי חשוב, מבחינתנו. אנחנו פונים לדור שלא ידע את יוסף. תרתי משמע".
דניאל: "יש היום המון חופש. גם היום יש אפליה ודעות קדומות, אבל הרבה פחות. בזמננו היו חוקים נגד הומואים. יכולת ללכת לכלא, לקבל מכות משוטרים, לא להתקבל לצבא לעבודה. זה הבדל גדול".
בנוסף לעובדת הסוציאלית,
מלווים את הקבוצה שני אנשי תיאטרון, חיים טל (33) ויואב בן ארצי (48). " אני חושב שהעבודה עם החבר'ה האלה הכינה אותי באיזה שהוא מקום לגיל השלישי שלי, שבו אהיה כמותם, גיי ופנסיונר", אומר בן ארצי.
לקראת סוף החזרות, והקשישים מתחילים לנמנם. גייז או לא גייז, הגיל נותן את אותותיו. הם רק מבקשים דבר אחד: שאף אחד לא יסתכל עליהם כזקנים מסכנים ונזקקים. להפך. הדבר היחיד שכולם מסכימים עליו הוא שעם הבריאות המתרופפת והגיל המגביל, מבחינת יחסיהם עם עצמם ועם האמת הפנימית שלהם - מצבם מעולם לא היה טוב יותר.
"גיי-ריאטריה", המרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב, שבת וראשון, 21:00, 20 שקל
מאת: יונתן אסתרין 11.6.09 (באדיבות מעריב מדור חדשות)
קבוצת קשת מזהב צילום: יהונתן שאול
מאת: יונתן אסתרין 11.6.09 (באדיבות מעריב מדור חדשות)
קבוצת קשת מזהב צילום: יהונתן שאול
כותרת:
שם:
תוכן התגובה:
1. מחזות קצרים
מוכן להציע לכם - ללא תמורה - מחזות קצרים שלי. תודה
יאיר פקר
[email protected]
יאיר פקר (1.2.12)
אולי יעניין אתכם גם :
הומואים על הבמה
בתל אביב התאספה קבוצת פנסיונרים הומואים כדי להרים הצגה על חייהם.
לקריאה
מי יבנה, יבנה לי קבר
גימלאי רוסי בנה לעצמה חלקת קבר עם מצבה בעודו בחייו, והוא מטפח אותה יומיום, כדי שלא "יגנבו" לו את הקרקע.
לקריאה
לימודים לזקני חבד
תפארת זקנים היא מסגרת לימודית וחברתית של חבד לקשישים וקשישות, שהוקמה על-פי הוראתו של הרבי, הגורס כי דווקא בגיל הזקנה יש לאדם את ישוב הדעת לעסוק במעיינות הנצח של העם היהודי.
לקריאה
" יידישפיל " - תיאטרון ישראלי צומח
תיאטרון “יידישפיל” חוגג יום הולדת 20, ובכך הוא מעיד על הצורך של מבוגרים, בני דור הביניים והנכדים בני העשרה והעשרים - להכיר ולהוקיר את שפת היידיש, שנכחדה כמעט מן העולם
לקריאה
קשישים בעולם וירטואלי
בקורס של המשרד לענייני גימלאים בחיפה, מכשירים קשישים להפנים שעכבר הוא לא רק אורח במזווה, שהדואר היום לא בא רק באוטו האדום ושאפשר לפתוח חלון גם מבלי שייכנס הביתה קור
לקריאה
דרושות עמותות חדשות לטיפול בגמלאים
גדלה הדרישה לעמותות חדשות שיתנו מענה טיפולי לגמלאים בארץ
לקריאה
ערבים בישראל מטפלים בקשישים בבית
קשישים ערבים מטופלים לרוב על ידי המשפחה בבית.
לקריאה
ספר הדרכה לסבים וסבתות
כתיבת ספר הדרכה לסבים וסבתות נראית כמהלך טבעי לד"ר מרים סטופארד הבריטית, שדורות של אמהות התחנכו על ספרה "הטיפול בתינוק ובילד". "הסבים הם סלע היסוד שעליו מבוססת המשפחה", היא אומרת למישל הנסון, סופרת הגארדין הבריטי
לקריאה
צפרות והאכלת ציפורי בר מרגיעה
לצפרות ולהאכלת ציפורי בר יש השפעות מיטיבות בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי, בעיקר על אנשים מבוגרים ונכים
לקריאה
גמלאים למען תיירות ואיכות הסביבה
גמלאים דוברי שפות מתנדבים למען התיירות ואיכות הסביבה בעיר העתיקה בירושלים, בסיוע לתיירים והתראה על מפגעים.
לקריאה
עמוד קודם
לינקים שימושיים
