מונה אורן אמנית רב תחומית בוידאו וצילום

נשימה, 2001
פרח ורדרד פתוח בשיא תפרחתו, למלוא רוחב המסך, בתקריב סטאטי , לכל אורך העבודה. בתוך הסטאטיות של התקריב רוחשת תנועה בלתי פוסקת של עלי הכותרת הורודים, היוצרת  תחושה של סגירת הפרח, ופתיחתו.
הפרח-פסל מתעתע את עיני הצופה בתנועתו המזכירה תהליך נשימה, ומתקשר ממבט ראשון לאברי מין נשיים. מבט מתמשך יותר בו, המתרחש מכורח התנועה של אנימציית המחשב, מגלה בה שכבות נוספות של פרשנות, בעיקר מתחום הרישום, והפיסול הרישומי.

ללא כותרת,  2001
תהליך פיקטיבי המדבר על פגיעותו, ושבירותו של הגוף הנשי.
פסל שעווה של שד בודד, ננגס לאט לאט לעיני הצופה, עד הפיכתו במראהו לפצע פעור , לגוש אורגאני מרקיב.
האסוציאציות המיוצרות בהתבוננות על עבודה זו, מציגות פגיעות במצבים מסוימים, העלולים לפגום בחוסן הטבעי של הגוף, ומשם אפשר גם להוסיף ולהכיל על פגיעות והרסנות בחברה בכלל.