3. מסלול כניסה כספי — על מנת שהמסלול יתאים לצרכיך, עליך לדרוש, ולרוב גם תקבל, חליפה מימונית שתתאים למידותיך.חשוב לקרא את האותיות הקטנות בחוזה, ואם אינך יכול העבר ליועץ מטעמך שיקרא עבורך. דאג לשאול שאלות נכונות לגבי:
שיטת חילוט הכסף – השחיקה של הפיקדון הכספי. ההבדלים הגדולים ביותר בין בתי הדיור המוגן טמונים בגודלו של הפיקדון באחוזי השחיקה השנתיים וסה"כ אחוזי השחיקה.
באופן ההצמדה, שירותים הכלולים בסל הבסיסי, שירותים בתשלום נוסף, לברר במדויק מה מתוך פעילויות הבית כרוך בתשלום נוסף, נסיעות, תרופות, ארוחות וכו',
4. משא ומתן - לנהל מו"מ חכם בנושא הכספי על כל הסעיפים גדולים כקטנים. תופתעו עד כמה יהיו מוכנים לבוא לקראתכם ולהוריד מהעלויות הראשוניות לכניסה, כמו גם מהעלויות השוטפות. כמובן לדאוג שכל מה שסוכם יופיע בכתב בחוזה. הקפדה על הורדת עלויות שוטפות גם אם הן נשמעות נמוכות באופן יחסי לאחר שהפקדתם את רוב כספכם בפיקדון, יכולות להצטבר לסכומים מאוד גבוהים בתחשיב שנתי. אם אתם רוצים להבין את משמעות ההוצאה. חשבו אותה במונחים חודשיים והיפכו אותה להוצאה שנתית. הוצאה של שקלים בודדים למתן שירות פעוט, עשויה להצטבר לאלפי שקלים בשנה. ובמספר שנים להצטבר לעשרות אלפים.
5. מסלול דמי כניסה — על פי מסלול זה דייר משלם תעריף שמשתנה לפי גודל הדירה, קומת המגורים ועוד. מתוך סכום זה יחולט אחוז מסוים בכל חודש כפי שהוסכם מראש. לאחר התקופה עליה הוסכם — יסתיים החילוט והדייר יוסיף לחיות בדירה עד .120
6. מסלול פיקדון — במסלול זה מפקיד הדייר, בדרך כלל, סכום כסף כפול מדמי הכניסה והחילוט הוא נמוך יחסית לזה של מסלול דמי הכניסה ומסתיים לאחר 10 עד 12 שנים. כך היורשים מקבלים את מרבית סכום הפיקדון בתום תקופת המגורים. אז מהו המסלול המועדף מהשניים שלעיל? יש לבדוק ולשערך את הסכומים, תוך הערכה של גיל הגמלאי ותוחלת החיים הצפויה.
7. אחזקה חודשית — בשני המסלולים הקודמים משלם הדייר אחזקה חודשית שוטפת לדירה. ישנם בתים שגובים רק מחיר אחזקה חודשי ללא פיקדון, אך הסכום גבוה יותר והוא מוצמד בדרך כלל למדד המחירים לצרכן.
8. ערבויות — איזה סוג ערבויות מציע בעל הבית ואילו בטחונות הוא מבקש לצורך הבטחת תשלומי הדייר.
9. דמי האחזקה החודשיים בדיור המוגן כוללים סל שירותים בסיסי: ניקיון ותחזוקה של הדירה, חוגים, פעילויות, מתקני ספורט, שירותי רפואה וקהילה, אבטחה, תחזוקת הדירה, שרותי ניקיון, שימוש בחשמל (למעט במידה ובדירה מונה חשמל ואז הדייר משלם בהתאם לצריכה), שימוש במים, עזרה ראשונה 24 שעות ביממה, רופא משפחה ושירות מרפאה ראשונית, בית מרקחת, שרותי רווחה, פעילות חברה ותרבות, מערכת מיזוג אוויר מרכזי או דירתי, מערכת הסקה מרכזית או דוד חימום דירתי, אנטנה מרכזית לטלוויזיה, הכנה לכבלים, מערך אבטחה ושמירה, מערכת קריאת מצוקה.
10. שירותי רפואה ורצף טיפולי — דרשו מראש מידע מדויק בכל הקשור למערך הטיפולי שהבית מבטיח במצבי תפקוד משתנים: עצמאי, תשוש, סיעודי, תשוש נפש, תשוש נפש שהופך לסיעודי, סיעודי מורכב. האם קיימת מרפאה שמאוישת 24 שעות ביממה על ידי אחיות מוסמכות. האם יש בבית רופאי משפחה ורופאים מקצועיים בתחומי עור, עיניים, שיניים, א.א.ג, מכון פזיוטרפיה, יעוץ לתזונה. שאל עד לאיזה שלב יכול גמלאי להישאר בדירת המגורים, האם קיים דיור תומך לתשושים וסיעודיים, ולתשושי נפש? העדרו של שירות רפואי במערך הרצף הטיפולי עשוי לגבות מחיר נוסף במעבר למקום המספק שירות רפואי שחסר, שלא לדבר על תנאי התקבלות למקום חדש עם מצב רפואי שונה עשוי להיות יקר יותר. מעבר לעצם המעבר עצמו.
6 טיפים נוספים לבחירה נכונה של דיור מוגן או בית אבות:
1. הגדרת ציפיות — מגדירים את הציפיות כלפי המסגרת החדשה. מדמיינים באופן מוחשי את הבית שבו רוצים לחיות: כפרי או עירוני, דירת גן או דירת סטודיו, הגדרת המיקום של הבית שבו רוצים לחיות, לשים דגש על פעילות חברתית מוצעת, או פעילות המכוונת לתחומי עניין אומנותיים,לימודיים, עמלניים, וכדומה.
2. פריסה גיאוגרפית — גמלאים מעדיפים לגור בקרבת בני משפחתם. ניסיון החיים מוכיח שפעמים רבות ילדים משנים מקום מגורים בעקבות שינוי מקום עבודה, מצב משפחתי וכדומה. יש לקחת בחשבון את האפשרות לגור באחת מרשתות הדיור המוגן שפרושה באופן נרחב, ולבדוק את האפשרות להחלפת מקום המגורים תוך שמירה על רמת שירות.
3. כוח אדם — המעבר לדיור מוגן הוא בחירה של סביבת חיים חדשה. האווירה והשירות שיינתנו הם תוצאה של איכות הצוות המועסק במקום. מקצוענות העובדים, תגמולם וזכויותיהם — ישפיעו באופן ישיר על איכות השירות. שאל על הוותק של אנשי הצוות העובדים במקום. מקום שבו מתחלף הצוות בתדירות גבוהה צריך להדליק נורה אדומה.
4. תרבות פנאי — אחד מיתרונות הזקנה, הוא זמן פנוי, אבל אופן ניהולו הוא שקובע את איכות החיים. יש לברר על הפעילות הקבועה בבית, ועל האירועים המיוחדים, יש לברר האם ובאיזו מידה ממלאים הדיירים תפקידי התנדבות. בבית שבו דיירים רבים פעילים, מובטח לדייר סדר יום מעניין ומלא פעילות, שבעקבותיה כל יקיצה ליום חדש היא גם הבטחה חדשה.
5. ועד דיירים — ברוב הבתים פועל ועד דיירים שהוא גוף נבחר שמייצג את הדיירים ומפעיל ועדות שפועלות לרווחת הדיירים. ועדי דיירים נמצאים בקשר שוטף עם הנהלת הבית והעובדים. לצד ועד הדיירים פועלות ועדות משנה לנושאי תרבות, בריאות, קליטה ואיכות חיים שגם בהן חברים דיירי הבית.
6. שותפים להחלטה — התייעצות עם בני המשפחה וקרובי משפחה בהתלבטות ובבדיקת אלטרנטיבות, תסייע מאד בקבלת החלטה נכונה. תמיכה של בני המשפחה הקרובה בתהליך חשובה לתהליך ההתאקלמות והשתלבות בבית החדש.