מה עושים כשסבא מבולבל?

בלבול, אי שקט, עצבנות, התקפי זעם, דיכאון וחרדה בגיל השלישי עלולים להיות ביטוי פסיכיאטרי לבעיה רפואית. לפני שממהרים לפסיכיאטר מומלץ לפנות רופא גריאטר בתקווה שזה ישלול את קיומה של מחלה גופנית

מאת: מערכת בגילנו

רבים מאיתנו נתקלים בתופעה שהסבא או ההורה המבוגר נמצאים במצב של בלבול, חוסר התמצאות חברתית או סביבתית, או במצב רוח עגום. מה עושים במצבים שכאלו – למי פונים ? לרופא המשפחה? לפסיכיאטר? לנוירולוג? או אולי לגריאטר?

"המקרים של הפרעות התנהגותיות או פסיכולוגיות אצל קשישים נפוצים מאוד. אביא שני מקרים שידגימו את מורכבות הנושא", אומר ד"ר רון בן יצחק, רופא גריאטר, מהמרכז הרפואי תל אביב ומנהל רפואי במכון לרפואת הקשיש בתל אביב, "בבדיקת דם שגרתית בקשיש בן 85 הידוע כסובל מייתר לחץ דם, נמצאו ערכים מעבדתיים גבוהים המעידים על תת פעילות של בלוטת התריס. בשיחה עם רופא המשפחה הוחלט להתחיל בטיפול תרופתי. כעבור כשבוע התעורר הקשיש באמצע הלילה עם תלונה על חנק וקוצר נשימה. כשהובהל לבי"ח נמצא שהוא סובל מפרפור פרוזדורים ובצקת ריאות. בקבלתו למחלקה הפנימית התחיל לגלות סימני בלבול, עקב חוסר החמצון ממנו סבל – הוא קרא לאשתו אמא, לאחות קרא בשם ביתו. הרופאים אבחנו מצב בלבולי חריף. הוזמן ייעוץ פסיכו גריאטרי והקשיש טופל בחמצן ובתרופות משתנות. במקרה אחר, אצל קשיש בן 80 ללא מחלות כרוניות מיוחדות, נמצאו בבדיקת דם שגרתית ערכי סוכר גבוליים. הומלץ על ידי רופא המשפחה להימנע ממאכלים העשירים בסוכר. כעבור מספר חודשים, פנה הקשיש לרופא המשפחה בתלונה על חוסר חשק לבצע פעילויות ובמיוחד פעילויות חברתיות. הוא נמנע מלהיפגש עם אנשים, לעסוק בתחביביו כגון ברידג', לשמור על הנכדים וכו'. רופא המשפחה איבחן דיכאון והתחיל בטיפול בתרופה אנטי דיכאונית נפוצה. כעבור שבועיים הגיעה אשתו של הנבדק לרופא המשפחה בתלונה על הפרעות בשינה של בעלה. הרופא יעץ לה להעלות את מינון התרופה ולהקפיד ליטול אותה בשעות הבוקר. כעבור שבוע ימים הגיעו בני הזוג עם תלונה על בלבול של הבעל. בבדיקות דם נמצאה רמה נמוכה של מלחים וערכי סוכר גבוהים, שני גורמים העלולים לגרום לבלבול".

רופא אחד לגוף ולנפש

שני מקרים אלו מעידים לדברי ד"ר רון בן יצחק, על הצורך ברופא שירכז את המידע הרפואי והפסיכיאטרי של הקשישים, כיוון שרוב תלונותיהם קשורות להפרעות התנהגות והפרעות פסיכולוגיות כמו: בלבול, אי שקט, עצבנות, התקפי זעם, דיכאון, חרדה, חוסר התמצאות, מחשבות וחזיונות שווא ועוד.

"הפרעות התנהגותיות והפרעות פסיכולוגיות, נוטות להיות מוחמרות בגיל השלישי עקב מצבים רפואיים לא תקינים", מסביר ד"ר רון בן יצחק, "למשל פגיעה במערכת חילוף החומרים בגוף כגון: ירידה או עליה ברמות הסוכר, ירידה ברמת המלחים, עליה או ירידה בתפקוד בלוטת התריס.

במצב אחר של חוסר איזון במערכת הלב והריאות, אי ספיקת לב (בצקת ריאות), יש ירידה בחמצון המוח, וזו גורמת לירידה בתפקודי החשיבה, הפרעה בהתמצאות ובלבול. מחלת חום המתבטאת במצבים של זיהום ו/או דלקת, גורמת אף היא למצב של בלבול. שטף דם במוח ו/או אירוע מוחי אשר אינם בהכרח מלווים בשיתוק חלקי גוף, עלולים גם הם להתבטא כמצב של בלבול חריף.

בכל המצבים המתוארים לעיל, הרופא המרכז את הטיפול בקשיש הסובל מהפרעות התנהגותיות או פסיכיאטריות, חייב לשלול קיומה של מחלה גופנית חריפה, בטרם יתמסר לטיפול הפסיכיאטרי. מצבי קיצון רפואיים כמו: זיהומים, בעיות לבביות – ריאתיות, בעיות נוירולוגיות, מטבוליות והמטולוגיות, יכולות להתבטא בקשיש כסימנים פסיכיאטריים. הסיבה לכך היא דלדול מאגרי המוח ורזרבות מנטאליות וקוגניטיביות. זו הסיבה שנדרשת תחילה הערכה רפואית המשלבת התייחסות גופנית, מנטאלית וחשיבתית",

ד"ר רון בן יצחק ממליץ:

• כאשר הקשיש מעל גיל 75 סובל מהפרעות התנהגותיות או פסיכולוגיות, מומלץ בשלב ראשון לפנות להערכה גריאטרית, על מנת לבצע אבחון יעיל ולכוון את הטיפול לשורש הבעיה.

• כדאי לברר לפני הפניה, האם הרופא הגריאטר עבר הכשרה גם בפסיכוגריאטריה, זאת כיוון שלא כל הרופאים הגריאטרים עוסקים בתחום זה.

• כל שינוי התנהגותי או תפקודי אצל קשיש מעל גיל 75, דורש הערכה מיידית של רופא גריאטרי או פניה לחדר מיון.

חזרה לראש העמוד