טיפולי שיניים בהרדמה מלאה לגיל הזהב

בנוסף לאלה הסובלים מחרדה דנטלית, לטיפולי שיניים בהרדמה מלאה ישנם מספר קהלים שבחלק מהמקרים אף יש ביניהם חפיפה:

 1. מטופלים בעלי רפלקס הקאה מפותח, המתקשים לעמוד בטיפול שיניים, קצר ובוודאי ארוך, מבלי להרגיש בחילה או להקיא.
 2. מטופלים בעלי מוגבלות נפשית שלא מאפשרת להם לשבת על כסא לאורך זמן.
 3. מטופלים בעלי מוגבלות פיזית שלא מאפשרת להם לשבת על כסא לאורך זמן.
 4. מטופלים הסובלים ממחלות רב מערכתיות, כמו למשל חולי לב, חולי כליות העוברים דיאליזה באופן קבוע, חולי סרטן וכ"ו.
 5. מטופלים מבוגרים, המצויים תחת טיפול שיניים שיקומי נרחב, ואין באפשרותם להקדיש את הזמן הדרוש לטיפולי שיניים ארוכי טווח.

 מה מייחד את טיפולי השיניים בהרדמה מלאה לגיל הזהב?

 ברובם המכריע של המקרים, הרדמה כללית אינה גוררת עמה כל תופעת לוואי מסוכנת, אולם כל חומר נרקוטי טומן בחובו סיכונים וחשוב לדעת מהם לפני שניגשים לפעולה כירורגית כלשהי הכרוכה בהרדמה מלאה, בין אם טיפולי שיניים בהרדמה מלאה או פעולה אחרת. הרדמה מלאה מתבצעת באמצעות הזרקת חומרי הרדמה למערכת הדם או באמצעות החדרתם דרך מערכת הנשימה. דרך ההרדמה נבחרת על ידי הרופא המרדים, הלקוח בחשבון את כל נתוני המתרפא לפני לקיחת החלטה, בחירת טכניקת ההרדמה וחומרי ההרדמה. באופן טבעי, ככל שהגיל מתקדם יותר, הודות לבעיות מערכתיות, מחלות כרוניות ואחרות, ישנו סיכוי יחסי גבוה יותר לתופעות לוואי מקומיות או סיסטמיות. מכיוון שגיל הזהב מתאפיין בשינויים פיזיולוגים רבים, שבין השאר מביאים לירידה בתפקוד מערכות שונות ואיברים שונים בגוף, למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון, לשימוש גובר בתרופות קבועות, כמו גם בשינויים נפשיים לא מבוטלים, על הרופא המרדים לאסוף נתונים רבים על המטופל בטרם יחליט האם הקשיש יכול לעמוד בהרדמה מלאה, האם מומלץ לו לבצע טיפולי שיניים בהרדמה מלאה ואם בכלל קיימת אפשרות אחרת. בהחלט ייתכן שהרופא המרדים יסיק כי הרדמה מלאה עלולה להיות מסוכנת מדי, וימליץ על סדציה או הרדמה מקומית. בנוסף, הרופא המרדים עשוי להמליץ לקשיש להפסיק נטילת תרופות מסוימות לפני ההרדמה, כמו הפסקת אספירין .