גורמי סיכון המשפיעים על נפילות קשישים

נפילה בקרב קשישים יכולות לגרום נזקים בלתי הפיכים ולייצר פגיעה פיזית ומנטאלית. על מנת למנוע את הנפילות הללו כדאי להכיר את גורמי הסיכון העיקריים, ולנקוט מספר צעדים עליהם נמליץ במאמר הבא

עשרות אלפי קשישים חשופים לסכנה של נפילה בלתי צפויה. הנפילה יכולה להיות בסביבה מוכרת כמו הבית, המקלחת, השירותים וחדרי השינה, או מחוץ לבית – במהלך טיול, בבית אבות, במוסד סיעודי או בביקור אצל בני משפחה.

נפילות נחשבות מסוכנות מאוד עבור בני הגיל השלישי היות והן מייצרות פגיעה מנטאלית פיזית. קשישים מתקשים להחזיר לעצמם את החיוניות לאחר נפילות, ויש לא מעט מקרים בהם הנפילות מסמנות התחלה של התדרדרות נפשית תלולה.

מרכיבים סוציו-דמוגרפיים, תחלואה, ניידות ותרופות

סקירה שבוצעה על ידי אנשי מקצוע מעלה מספר גורמי סיכון מרכזיים:

א. גורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים – בקרב קשישים החיים בקהילה נמצא קשר יחסית ברור בין מצב סוציו-דמוגרפי לבין כמות נפילות בקרב קשישים. מלבד היסטוריה של נפילות בעבר, שימוש באביזר הליכה או נכות פיזית, מצב סוציו-דמוגרפי קובע את התנאים בהם הקשיש מתנהל. ככל שהתנאים ירודים ומוזנחים יותר, כך עולה הסיכון לנפילה. הדרך למנוע את הסיכון היא לשפר את התשתיות בשכונות בעלות מעמד סוציו-דמוגרפי בינוני ומטה. יש צורך בהתגייסות טוטאלית למשימה כזו הן מצד הגורמים המוניציפאליים והן מצד רשויות פרטיות.

ב. תחלואה – אי אפשר להתעלם מתחלואה כאשר סוקרים גורמי סיכון לנפילות בקרב קשישים. בין היתר יש לשים דגש על מחלות כגון פרקינסון, סחרחורות, דיכאון, אירוע מוחי בעבר, מחלה ראומטית ותפיסה עצמית שגויה של מצב בריאותי. בנוסף, מחלה של אי שליטה בשתן מעלה את הסיכון לנפילה וכך גם הפרעות קוגנטיביות וסוכרת.

ג. הפרעה בניידות – קשישים רבים מתלוננים על הפרעה בניידות לפני שהם חווים נפילות קשות. הפרעות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בקשיי הליכה, ראייה או שמיעה. יש להתייחס בכובד ראש אל תלונות מן הסוג הזה ולפנות אל רופא משפחה או רופא מומחה לצורך המשך טיפול.

ד. טיפול תרופתי – הטענה הרווחת היא שטיפול תרופתי סטנדרטי אינו מהווה סיכון עבור קשישים. בפועל, תוצאות המחקר המתמקד בגורמי סיכון לנפילות מצביעות על סוגים מסוימים של טיפולים שדווקא כן יכולים ליצור בעיות. שימוש בתרופות לאפילפסיה, תרופות הרגעה, תרופות להורדת לחץ דם ותרופות אחרות נצרכות על ידי אחוז גבוה מהקשישים. צריכה לא נכונה של התרופות הללו מעלה את הסיכוי לנפילה מסוכנת ולא מבוקרת.

לסיכום, נפילות בקרב קשישים הן תופעה נפוצה הדורשת הקצאה של משאבי טיפול ומחקר. משאבים אלו יכולים לעזור בהגברת המודעות לגורמי הסיכון הגורמים נפילות. ההמלצה המקצועית היא לא להתלבט לאחר נפילה של קשיש או קרוב משפחה, ולפנות מוקדם ככל האפשר אל ייעוץ מקצועי. במקביל, רצוי לבדוק היטב את תנאי המחיה של הקשיש ולמנוע מראש את גורמי הסיכון הנפוצים המופיעים ברשימה.

חזרה לראש העמוד