פריצת דיסק היא פציעת מאמץ חוזרנית הנגרמת בגיל השלישי בעיקר בגלל השגרה, או לחילופין בעת הרמת משאות ונשיאתם או פריקתם בתנוחה לא מומלצת. מבוגרים ובני גיל הזהב עשויים לסבול מפציעה הנגרמת לדיסק בין-חולייתי בעמוד השדרה גם באופן בלתי צפוי. הסיבה לכך קשורה אל מבנה הדיסק, תפקידו הפיזיולוגי והתהליך הפתולוגי שעובר על הגוף בגיל השלישי.
קבוצות סיכון וגורמים
קשישים ומבוגרים יוצרים באופן קבוע לחץ יתר על הגב כשהם יושבים בצורה לא נכונה. קיים קשר בין ישיבה ממושכת לבין
פריצת דיסק ומבוגרים שאינם מקפידים על ביצוע פעילות ספורטיבית, פיזיותרפיה או דיאטה להפחתת משקל הגוף נמצאים בקבוצת סיכון. אלו גורמים נוספים שעשויים לערור את הבעיה:
1. שחיקה כללית של הגוף
2. מנח קבוע וקיבוע של עמוד השדרה עם יציבה לא תקינה
3. חוסר פעילות גופנית
4. ספורט מהיר ללא הכנה מוקדמת (חימום)
התסמינים העיקריים שכדאי לשים לב אליהם בגיל השלישי הם כאבי גב, עייפות כרונית ולחץ באיזור הצוואר שמקרין לכתפיים, לאורך הזרועות ועד כפות הידיים. בהינתן התסמינים הללו חשוב לפנות מוקדם ככל האפשר לטיפול רפואי.
שיטות הטיפול
הטיפול בפריצת דיסק בגיל השלישי מתחיל באבחון. היות ומדובר על פציעה כואבת, האבחון הוא יחסית מוגבל אך ניתן להשתמש בו על מנת לבחור את שיטת הטיפול המתאימה. האבחון מבוסס על צילום CT או MRI ותפקידו לקבוע את חומרת הפגיעה. בגיל מבוגר נפוצים פגמים בעמוד השדרה עקב שינויים ניווניים והטיפול העיקרי הוא כירופרקטיקה. זו שיטה המתמקדת בעמוד השדרה ובמערכת העצבים של המטופל, היא שמה דגש על תיקון, שיקום ושיפור התפקוד והיא מוצלחת גם בגיל הזהב.
שיטות טיפול נוספת בפריצת דיסק הן שינוי התנהגות עד החלמה, תרופות ולעיתים גם ניתוח. הניתוח כולל כריתת דיסק והחלפתו בשתל.