אין צורך להכביר מילים על השכיחות הגבוהה של סרטן השד, בקרב נשים, או על סכנת החיים הממשית שהמחלה מעמידה בפני כל אישה החולה בה.
בתנאים האלה, ברור מדוע אבחון המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר יכול להציל חיים, לא פחות. וכאן בדיוק בדיקות הממוגרפיה צריכות להיכנס לתמונה עבור כל אישה בגיל העמידה.
ראשית: מהי בדיקת הממוגרפיה?
בדיקת ממוגרפיה היא בדיקה הנחשבת, במתכונתה הנוכחית, לפשוטה באופן יחסי לביצוע. המדובר הוא בבדיקה לא חודרנית, במסגרתה מניחה האישה את שדיה על גבי לוחות מיוחדים, המביאים להשטחת השד. המטרה בכך היא לאפשר צילום רנטגן של השדיים, צילומים שמאובחנים לאחר מכן במטרה לאתר אי אילו שינויים ברקמות השד. הבדיקה מאפשרת לאתר גידולים אפילו בשלבים ההתחלתיים שלהם, ומכאן החשיבות המכרעת שלה.
יש לתת את הדעת על כך שבדיקת הממוגרפיה, מקיפה ככל שתהיה, מאפשרת לאתר רק כ-85% מכלל מקרי סרטן השד. זאת ועוד, עבור נשים אשר רקמת השד שלהן צפופה הבדיקה נחשבת ליעילה הרבה פחות. כמעט תמיד נדרשות בדיקות נוספות במטרה לאשש או להפריך את הימצאות הגידול הסרטני. בין הבדיקות האלה ניתן למנות בדיקות דם, ביופסיה, בדיקת סקר משלימה או אפילו התבוננות על סימפטומים שונים שמראה אותה אישה.
המלצה ברורה: להיבדק אחת לשנתיים. לפחות
המציאות מראה כי נשים מעל גיל 50 נמצאות בקבוצת סיכון של ממש לחלות בסרטן השד. נכון, ייתכנו לא מעט גורמים אחרים, לרבות גורמים גנטיים, אי כניסה להריון עד גיל שלושים, השמנת יתר, עישון וכיוצא בזה, אך הגיל מקבל חשיבות מכרעת. ואכן, בתנאים האלה לא מפתיע מדוע משרד הבריאות החליט להכניס בדיקות ממוגרפיה לסל הבריאות, כאשר אוכלוסיית היעד היא נשים בגילאים אלה.
על פי התקנות הנוכחיות, כל אישה מגיל 50 ועד לגיל 74 יכולה לעשות
בדיקת ממוגרפיה, ללא תשלום, אחת לשנתיים. עבור נשים להן היסטוריה משפחתית של המחלה, הבדיקה ללא תשלום יכולה להיעשות, אחת לשנה, החל מגיל 40 ועד לגיל 50. לאחר מכן, המשך הבדיקות הוא על פי הנוהל הכללי שתואר מעלה. ואגב, בהקשר הזה יש לציין כי במדינות שונות ברחבי העולם ביצוע הבדיקה, לאחר גיל 50, הוא בגדר חובה של ממש.
נקודה חשובה נוספת: על האישה, בכל גיל, להיות ערה לשינויים ברקמת השד שלה, מה שעלול להוות סממן של המחלה. בדיקות לאיתור גושים באמצעות מישוש עצמי חיוניות בכל גיל, כאשר על כל חשד יש לגשת לרופא מומחה.