כל מה שצריך לדעת על צוואות וירושות

זה אולי קשה לשבת ולכתוב צוואה, קשה לנו לדמיין את עצמנו עוברים לעולם אחר כאשר כל מה שהיה חשוב ויקר לנו נשאר כאן. אך כדאי לזכור, שכל אחד יגיע בסופו של דבר אל הרגע הזה, ולכן נשתדל להשאיר אחרינו רק זיכרונות טובים. מלבד זאת, הפעולה של כתיבת הצוואה עדיין לא מעידה על כך שהסוף קרב. יש אנשים שהאריכו ימים ושנים לאחר הכתיבה וכאשר היא נפתחה בסופו של דבר, היא כבר לא הייתה רלוונטית.

 

הצוואה זהו מסמך שיוצר התניות על חוק הירושה. חוק זה קובע שכאשר אדם לא ערך צוואה רכושו יועבר על פי ברירות המחדל אותם קובע החוק. לא תמיד נרצה שהחוק יכתיב מה ייעשה ברכושנו, לכן, לא כדאי לוותר על כתיבה זו למרות אי הנוחות הכרוכה בכך, נקווה שנאריך ימים ושנים ובכל זאת, נעשה ככל שנוכל כדי להיטיב עם יקירנו לאחר לכתנו.

 

ישנן ארבעה דרכים על פי חוק אשר באמצעותן ניתן לערוך את הצוואה:

​- צוואה בנוכחות עדים – זוהי הצוואה המקובלת כיום בדרך כלל. העורך מפרט במסמך מודפס את כל ההסדרים הכלכליים אשר בהם הוא חפץ. המסמך ייחתם על ידי המצווה בנוכחות שני העדים. העדים צריכים להיות כאלה שאין להם כל טובת הנאה מהצוואה.

- צוואה בפני נוטריון/ דיין/ שופט וכדומה – ישנה אפשרות לכתוב בפני רשות כלשהי כמו דיין, נוטריון וכדומה כאשר המצווה מוסר בפני הרשות את הצוואה. לאחר שאלו מקריאים בפני המצווה את הצוואה והוא מסכים עם הדברים שנכתבו ונאמרו, מאשרת הרשות אף היא את הדברים.

- צוואה אישית בכתב יד -  צוואה זו יכולה להיכתב בכתב יד ע"י המבוגר בגיל השלישי ולא נדרש צד שלישי שינסח את הדברים. במקרה זה מציין המצווה את רישום התאריך וכמובן שהוא גם חותם בכתב ידו על המסמך. צוואות מן הסוג הזה עלולים ליצור הרבה בעיות משפטיות בהמשך בעניין כשירותו הנפשית של המצווה בעת הכתיבה.

- צוואה בעל פה – ישנם מקרים בהם האדם רואה עצמו ניצב בשערי מוות והוא מהפזיזות והלחץ ממהר למסור בפני שני עדים את צוואתו. על העדים במצב הזה להעלות את הדברים על הכתב ולמסור אותם לרשם לענייני ירושה.

 

כולנו מקווים שנזכה לאריכות ימים ושנים מתוך צלילות הדעת, אך כדאי לזכור כי כתיבת הצוואה לא עלולה להזיק לנו, להיפך. אנשים רבים מעידים על רוגע נפשי, שקט, שלווה ועל חיים נינוחים הרבה יותר לאחר שכתבו את כל מה שחשוב להם במסמך זה. מידי פעם הם משנים את העניינים שצריכים שינוי לאור הזמן שחלף והמציאות שהשתנתה.