התמכרות לאלכוהול אף פעם לא הייתה נושא שהטריד אותי. רק כאשר הגעתי לגיל הזהב הבנתי שמדובר על בעיה רצינית, שפוגעת לא רק בבריאותי אלא גם בסביבה הקרובה ובאנשים החשובים לי ביותר.
באותו רגע החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולבצע את הגמילה במספר שלבים:
א. תפקוד מחדש של הגוף – השלב הראשון והפיזי הוא ככל הנראה הקשה ביותר בתהליך. בשלב הזה כבר קיבלתי החלטה על כך שאני צריך להיגמל משתיית אלכוהול, אבל לא תיארתי לעצמי את המשמעות. מהר מאוד הבנתי שיש צורך בתפקוד מחדש של כל מערכות הגוף. הכאב הפיזי היה בלתי נסבל והרגשתי שהגוף זקוק למשהו שחסר לו. הכרחתי את עצמי להחזיק מעמד וגם קיבלתי עזרה מהמשפחה.
ב. התמודדות רגשית – אחרי שהגוף הסתגל מחדש לחיים בלי כוסית וויסקי בערב וכוסית יין בבוקר, התחלתי את ההתמודדות הרגשית. כאן כבר עלו ספקות לגבי התמכרות לאלכוהול ולגבי הצורך שלי במאמץ מן הסוג הזה. אפילו עברו לי בראש מחשבות כמו למה להתאמץ, כי הרי אני גם ככה בן 65 ואין סיבה אמיתית להשקיע. עם זאת, ביצעתי את ההתמודדות באמצעות שיחות עם אנשי מקצוע וקיבלתי מהם גם כלים מעשיים.
ג. מיגור התנהגויות – בשלב השלישי הגוף שלי התחיל להתנהג בצורה לא אופיינית. הרגשתי איך אני נופל למצבי רוח קיצוניים, מוותר על דברים מסוימים כדי להישאר בבית ובאופן עקרוני מעדיף להתבודד ולהתרחק מאנשים. במקביל,
קראתי באינטרנט מידע על התמכרות לאלכוהול וניסיתי לזהות את הסימפטומים הנפוצים גם אצלי.
הטיפים שלי לנגמלים
הגמילה הסופית שלי הגיעה ביום הולדת 70. באותו אירוע לא שתיתי אפילו את ה"לחיים" שהרימו לכבודי, כי הרגשתי שזה יהיה צעד נוראי לאחור. מה שעודד אותי הייתה התחושה שהאלכוהול אפילו לא חסר לי. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא וכעת החיים שלי נראים אחרת לחלוטין.
הטיפ הכי חשוב שלי לנגמלים בכל הגילאים הוא פשוט להסתכל קדימה ולא לעצור. אמנם מדובר במלחמת הישרדות, אבל בתום המאבק תרגישו היטב את הסיפוק ואת שביעות הרצון מעצמכם.