במאמר זה, נדבר על אחת התופעות הקשות והמטרידות ביותר אליהן אנחנו עדים בחברה הישראלית בשנים האחרונות – תופעת ההתעללות בקשישים. נסקור מקרים בולטים ונבין כיצד נתגונן מפני המצב הזה בצורה היעילה ביותר – בפני עצמנו או עבור הקרובים שלנו.
תופעת ההתעללות בקשישים היא אחת התופעות הקשות והמטרידות ביותר בחברה שלנו
היחס שלנו כלפי האוכלוסייה המבוגרת בחברה שלנו היא אחד המדדים המשמעותיים ביותר לפיהם אנחנו צריכים למדוד את עצמנו כחברה. לא בכדי, "כבד את אביך ואת אמך" הוא דיבר מעשרת הדיברות של עמנו – בחברה הישראלית והיהודית כמו גם בכל חברה ברת תרבות בעולמנו כיום, היחס שלנו כלפי המבוגרים והקשישים הוא חלק משמעותי ביותר מהצורה שבה אנחנו מתייחסים לעצמנו ומהצדק והכבוד בחברה שלנו. משום כך, ולא רק משום כך, תופעת ההתעללות בקשישים היא מטרידה כל כך ואיומה כל כך – כשאנחנו רואים מקרים בהם מטפלים וגורמים שונים, במקום לסייע לקשיש שעל הטיפול בו הם אמונים, נוקטים בגישות של התעללות פיזית, ניצול ועוד תופעות מחרידות. מצבים כאלה, יותר מכל דבר אחר, צריך לדעת איך לזהות וצריך לדעת איך להתמודד איתם בצורה היעילה ביותר כמשפחות וכגורמים פרטיים – בכדי להבטיח שבגיל הזהב אנחנו והאנשים הקרובים אלינו מוגנים וזוכים לאיכות החיים והטיפול שמגיעה להם.
כמה מקרים בולטים של התעללות בקשישים שעלו בשנים האחרונות בכלי התקשורת
בשנים האחרונות עלו לא מעט מקרים של התעללות בקשישים, שהעלו סימן שאלה משמעותי באשר ליחס של מטפלים סיעודיים ככלל לאוכלוסייה שעליה הם אמונים. הדוגמה האחרונה ואולי המוכרת ביותר בתחום זה התרחשה ממש לא מזמן, בחודש פברואר 2017. נחשף כי בבית אבות בחיפה מטפלים התעללו והזניחו באופן עקבי את המטופלים הקשישים שלהם – החל בהזנחה של ההיגיינה שלהם, דרך שעות ארוכות של שינה על כיסא גלגלים בשל רשלנות ועצלנות של העובדים, וכלה באיומים ובהתעללות פיזית של ממש. מצב זה העלה שוב את נושא ההתעללות בקשישים על נס, כאשר בשנת 2015 טיפל משרד הרווחה בלא פחות מ-5,000 מקרים של התעללות בקשישים ברחבי המדינה, חלקם במוסדות שונות וחלקם ממש בתוך בית הקשיש, לפעמים על ידי האדם הקרוב אליו ביותר.
כיצד ניתן להתגונן מפני מצב של התעללות? למי צריך לפנות ומה צריך לעשות עבורנו ועבור קרובינו?
במצב של התעללות, הדבר החשוב ביותר שעלינו לדעת הוא כיצד עלינו להבין את המצב הזה ולאחר מכן גם כיצד להתגונן ממנו. קשישים, גם כאלה שאינם תקשורתיים וצלולים במאה אחוז, יכולים להראות סימנים של חשש מהמטפל בהם – בין אם מדובר בחשש מילולי ובין אם בדפוסי התנהגות כמו חשש ממגע איתם או התרחקות מהם כאשר מוגש אוכל, לדוגמה. בנוסף, במידה וישנו חשד שכזה יש לבדוק את הקשיש היטב מבחינת פיזית – להפשיל שרוולים וצווארון בכדי לזהות האם ישנם שטפי דם. במצבים אלה יש להתעמת עם המטפל ולראות מה התגובה שלו – לעתים קרובות התגובה הראשונית תהיה ביטול מוחלט של טענות הקשיש כדמנטי והתגוננות של ממש – ובמצב זה צריך לדעת לפנות לגורם מקצועי כחוקר פרטי שיכול לחשוף את האמת.
אנחנו צריכים להיות מוכנים וערניים למצבי התעללות, ולדעת כיצד להגיב במידה וישנו חשד לכך
אם יש לכם חשד באשר להתעללות בקשיש שקרוב אליכם, אתם צריכים לדעת שיש לכם למי לפנות. כך, פנייה פשוטה לחוקר פרטי יכולה לתת לכם את ההוכחות והראיות, כאשר
חוקר פרטי מיומן יודע לתעד היטב את ההתעללות ולאפשר לכם להוציא את הקשיש ממצב ההתעללות, ולהבטיח שימוצה הדין עם הפושע המתעלל. כך, אנחנו מבטיחים לעצמנו ולקרובים אלינו את הכבוד המגיע להם בגיל הזהב.