פרשת דרכים בגיל מבוגר

אי שם, במחצית או בשלהי שנות הארבעים, מתחילה לבעבע תחושת הגיל, והתמודדות הקשישים בחברה המודרנית הצעירה. אלון מציע פרשנות מעניינת לפרשת הדרכים המופלאה הזו.

אברהם אלון, שמתמחה זה יותר מחמש עשרה שנים בסוגיות איכות החיים בגיל המבוגר ומשמש כמרצה באוניברסיטת תל אביב בקורס להכשרת מנהלים בבתי אבות ודיורים מוגנים, כיום ישנן גישות לימודים הבודקות הבטים שונים של הזקנה ותהליך ההזדקנות, אלון אומר שבחברה כל כך צעירה, הסוגדת לנעורים ורדופת הדיאטות, שטופת המחשופים וחולצות הבטן, מותחת הפנים ומגדילת החזה, מקצרת הקיבה ושואבת השומן, אין האדם יכול להרשות לעצמו להיות קשיש.

תוך שהן מתבוננות בתמונות של הדור הקודם אומרות המבוגרות המודרניות: "תראו, כאן אמא שלי בת חמישים ושלוש ונראית כמו סבתא אמיתית, וכאן דודה שלי בת חמישים ונראית כמו הצרות שלי", זהו משפט שגור בפיהן של רבות מאותן שהגיעו לגילים אלה ומסרבות בתוקף להשלים עם גילן ולהיראות כמו אמהותיהן. הן צועדות ברחוב לצד בנותיהן הנעריות, מנסות לחקות את אופנת הנעורים העכשווית, ומצפות לאותה מחמאה מיוחלת: "זאת באמת הבת שלך? את נראית כמו אחותה הגדולה, מקסימום!!!"

התופעה הפכה לנורמה בכל רחבי העולם המערבי והיא גורפת את כל שכבות הציבור. האם זו תופעה חיובית? האם יש לברך עליה, או שמא לגנותה? אברהם אלון אומר שמעבר לגיל הארבעים מתקרב האדם בן זמננו למספר פרשות דרכים:

פרשת דרכים מנטאלית - שביטויה בהשלמתו של האדם עם העובדה שישנם חלומות שנשא אתו ולא יוגשמו עוד, ישנן תוכניות שלא תתממשנה, ומסתמן קו אופק החלטי ונחרץ במקום האופק הפתוח לרווחה שליווה אותו כל חייו עד כה.

פרשת דרכים ביולוגית - שפירושה סימני גיל שהולכים ומתעצמים, תופעות גיל המעבר אצל הגברים וסממני תקופת הבלות אצל הנשים.

פרשת דרכים בקריירה - שפירושה התקרבות לקצה גבול ההתקדמות, מחשבות ראשונות על הפרישה המתקרבת, קשיים הולכים וגוברים במציאת מקום עבודה חליפי.

פרשת דרכים משפחתית - בתקופה זו באים לעולם הצאצאים הראשונים של הדור השלישי, ומשמעות ה"סבאות" מקבלת ביטוי שונה על פי אופיו ומזגו של האדם, החל משמחה והנאה אין קץ ועד להתכחשות טוטאלית וסירוב להיקרא "סבא" או "סבתא" בפי הנכדים.

פרשת דרכים חברתית - הופעתם של הנכדים והשינוי בדפוסי הבילוי הפנים משפחתיים, משפיעים גם על חיי החברה של גילאים אלה. הפעילות החברתית מצטמצמת לעיתים עד למינימום, ידידים ותיקים יוצאים ממעגל הפעילות החברתית, וחברים חדשים כבר קשה לרכוש.

פרשת דרכים תדמיתית - בכל בוקר נשקפת מן הראי דמותנו, שמסגירה יותר ויותר את כל מה שאיננו אוהבים לראות.

ופרשת הדרכים העיקרית - מכאן ואילך נפרשת פרשת הדרכים החשובה ביותר, זו שמובילה לגיל המבוגר כתסכול מתמשך. זוהי מעין גסיסה איטית ומתמשכת עד הגיעה לקץ החיים.

לדעתו אלון יש גם דרך אחרת:
ניתן להפוך את פרשת הדרכים המתסכלת לפרשת דרכים מאתגרת המובילה אל הגיל המבוגר כאתגר מתמיד. זו שמפגישה אותנו עם מי שמוגדרים על ידינו "תופעות טבע" של שנינות, חכמת חיים וחדוות חיים, שביעות רצון של "השמח בחלקו". כאן נמצאים כל אלה שזמנם הפנוי נתפס כנכס, ולפיכך ממלאים כל שעה בו בפעילויות אהובות, שנוהגים במאור פנים בכל הסובבים אותם, שמתמודדים בהשלמה אך בנחישות עם מצוקותיהם ורואים כאתגר אישי את יכולתם להתגבר עליהן.

נכון שזו שאלה של אופי, אולי אפילו של תורשה, אומר אלון. נכון שגם המצב הבריאותי האובייקטיבי משפיע, אך לאלה המעוניינים בכך הוא מציע: התהלכו, רוצו, שחו, לימדו, צחקו, השתובבו, ריקדו, קבעו יעדים ועשו להגשמתם.

זיכרו - הזמן יעבור בלאו הכי. אבל חשוב שתמיד נוכל לזכור בסיפוק איך העברנו אותו.

חזרה לראש העמוד