דרושה אבחנת גיל חדשה
יש לקיים הבחנה בין בני 'גיל שני' - מגילאי החמישים ועד לשלוש הספרות - שמבחנם ההגדרתי הוא בשימור תפקודם הפיזי והמנטאלי, לבין בני הגיל השלישי - הקשישים, שהזקנה כבר נתנה בהם את אותותיה המלאים.
יש לקיים הבחנה בין בני 'גיל שני' - מגילאי החמישים ועד לשלוש הספרות - שמבחנם ההגדרתי הוא בשימור תפקודם הפיזי והמנטאלי, לבין בני הגיל השלישי - הקשישים, שהזקנה כבר נתנה בהם את אותותיה המלאים. כך מציע יעקב בן שאול, במסגרת הרצאות שהוא מקיים בנושא "מגה חיים".
בן שאול, שכתב, בין השאר, את הספר "מחזור החיים השני - החינוך החדש למחזורי חיים וקריירה", סבור שההיגיון לפיו מושג הזקנה מוצמד למצב הפיזי והמנטאלי - היה צריך להכתיב הגדרה גמישה למתבגרים החדשים, על פי העלייה בתוחלת החיים. אולם מועד היציאה האוניברסאלי לגמלאות, של 65, הידוע כגיל הפנסיה, קיבע גם את הגדרת גיל הזקנה.
"מועד היציאה לפנסיה לשכירים על 65 שנה, שנקבע בימי הקנצלר ביסמרק לפני למעלה ממאה, ארע כאשר תוחלת החיים הממוצעת הייתה 46 שנה בלבד לגברים ו- 48 שנה לנשים, כ- 30 שנה פחות מהמצב כיום", מזכיר בן שאול. "כתוצאה מכך, קיימת בעייתיות כאשר גופים שונים מתייחסים לכלל האוכלוסייה המתבגרת כמקשה אחת, חלקם כבר מגיל חמישים פלוס, ואילו המדינה בדוחותיה הרשמיים מציגה יחדיו את כל גילאי ה"65+".
בן שאול טוען שהמציאות התפקודית של הזקנים הצעירים אינה מאפשרת להגדרה להישאר רלוונטית. "ארגון הבריאות הבינלאומי יצר פשרה, לפיה זקנים הם אמנם מגילאי 60 - 74 שנה, אך הם מובחנים מהזקנים מאד, הקשישים במובנם הסטריאוטיפי של זקנה, ונסיגה ביכולתם עד הפיכתם לחסרי יכולת של תפקוד עצמאי", מסביר בן שאול ונותן דוגמאות מהמציאות הישראלית:
"די אם נדגים בעזרת שר הביטחון אהוד ברק כזקן לפי ההגדרה הנוכחית ואת נשיא המדינה כזקן מאד - כדי שנבין את הבעייתיות בהצמדת התואר זקן לפי הגישה המקובלת - במיוחד כש70% מבני השבעים כיום עדיין פעילים גם במובן התעסוקתי. לכן קיים צורך בהצגת תואר שיאבחן מול המצב התפקודי. הוא קיים כאשר אנו מבחינים בין תינוק, ילד או נער והא קיים, גם אצל קשישים, אלא שרק במצבם הנסוג".
בספרו "מחזור החיים השני", מציע בן שאול הגדרה גילאית שונה שמותאמת למצב תוחלת החיים המתקרב אלינו והמכונה על ידו מגה חיים.