סגירת מעונות קשישים בלתי מורשים
מחלקת השירותים לאזרח במשרד הבריאות, פרסמה לאחרונה דו"ח פעילות בנושא הפיקוח על מעונות לקשישים, וסגירת מוסדות בלתי מורשים שאינם עומדים בדרישות
מחלקת השירותים לאזרח במשרד הבריאות, פרסמה לאחרונה דו"ח פעילות בנושא הפיקוח על מעונות לקשישים, וסגירת מוסדות בלתי מורשים שאינם עומדים בדרישות. לפי פרסום זה קשישים שתפקודם מדורג כעצמאים או תשושים, מופנים למעונות שמיועדים עבורם, ברישוי ובפיקוח משרד העבודה והרווחה.
קשישים שתפקודם מדורג כסיעודיים או תשושי נפש, מופנים למוסדות מיועדים עבורם, ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות. קשישים עם בעיות רפואיות פעילות שתפקודם מדורג כסיעודי מורכב, מופנים למוסדות הייעודיים עבור חולים אלו, אף הם ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות.
מוסד ברישוי הוא מוסד שעומד בתנאי הרישוי, הן מבחינת תפקוד הקשישים שגרים בו, הן מבחינת דרישות המשרד בתחום הנהלים, כוח האדם והתנאים הפיזיים של המקום.
קיום הפיקוח משפיע ישירות על איכות הטיפול בקשיש, לדוגמה:
* הקפדה על מתן השגחה וטיפול מקצועי מתאים בתחום הרפואי, הסיעודי והפרה-רפואי.
* הקפדה על מתן התרופות לפי הנהלים אשר מונעים טעויות ונזקים אפשריים.
* הבטחת איכות חיים ופעילות פנאי בהתאם לתפקוד הקשיש. בסיעודיים, לדוגמא, הפעלה על ידי אנשי פיזיותרפיה ואנשי תעסוקה תוך הקפדה על מבנה המוסד לפי תנאי הרישוי.
* בניית החדרים לרווחת הקשישים שזה ביתם.
* הבטחת תנאי בטיחות עם רישוי מכבי אש וכדומה.
* הבטחת תנאי תברואה, היגיינה ותזונה שראויים לקשישים.
מהו היקף תופעת מוסדות ללא רישוי?
המספר המדויק לא ידוע, אולם ההערכה היא שהוא מקיף 500 עד 2000 קשישים. הערכה זו מבוססת על הערכות השירות לזקן במשרד העו"ר, מידע מלשכות הבריאות ותלונות על מוסדות כאלו שמגיעות לאגף לגריאטריה. הערכות אלו מתעדכנות אחת למספר חודשים וסה"כ ידוע היום שבהיקף ארצי ישנם כ- 67 מעונות שפועלים ללא רישוי.
הסיבות לקשיי האכיפה במוסדות ללא רישוי הן קשיים בתהליכי אכיפה, כגון החלטות בית המשפט ללא הרשעות, או עונשים קלים מדי לדעת המשרדים, שאינם גורמים הרתעה לבעלי מוסדות אלו. גם במערכת המשטרתית לעתים קרובות נסגרות תלונות פליליות שהגישו המשרדים, מ"חוסר עניין לציבור".
גם חוסר שיתוף פעולה מצד בני המשפחה תורם למצב. חוסר שיתוף פעולה כזה נובע, בין השאר, מחוסר מודעות, מחשש שיצטרכו מימון גבוה יותר באשפוז ברישוי, מהקושי לבן המשפחה להגיע למענה המתאים בין הגופים המטפלים השונים ולעיתים מהזנחה וחוסר אכפתיות.
מה המדינה ומשרד הבריאות עשו עד כה?
הוקם צוות בין - משרדי מהאגף לגריאטריה ומשרה"ב וכן מהשרות לזקן במשרד העבודה והרווחה. במסגרת זו נעשו כבר הפעולות הבאות:
- בנית מודל המרכז את איסוף המידע על מוסדות אלו.
- בנית כלים להערכת חומרת הפגיעה באיכות החיים ותחלואה לקשישים במוסדות ללא רישוי, ויישומם במיפוי.
- לאחר המיפוי כ-15 עד 40 אחוז ממוסדות אלו נסגרו, ונפתחו הליכים משפטיים כנגד הגרועים שבהם.
הפעולות המתוכננות לעתיד:
- המשך פעילות ההסברה לקשישים ולמשפחות. פניות חוזרות לערוצי התקשורת השונים ופרסום באתר משרד הבריאות.
- העלאת מודעות המערכת המשטרתית והמשפטית, לצורך בשיתוף פעולה במהלך יישום התהליכים המשפטיים, תוך בניית דרכי העבודה עם הגורמים הרלבנטיים.
- הגשת כתבי אישום פליליים לבית המשפט. תחילה למוסדות שדורגו ברמת החומרה C (הגרועים ביותר) לאחר אי ההיענות למכתבי ההתראה.
- בסיכום עם רופא המחוז מוגשים צווי סגירה מנהליים למוסדות שבעדיפות לסגירה מהירה, ובהמשך מוגשים כתבי אישום פליליים.
- יישום והטמעה של תהליכי עבודת הצוות, כולל הכלים וחלוקה לדרגות חומרה, בשני המשרדים.
- הצעות לשינוי במדיניות המשרדים, שיביאו לצמצום הדרישה של קשישים ומשפחותיהם למוסדות ללא רישוי, כמו פתיחת מוסדות קטנים משפחתיים בעיקר לתשושי-נפש, פתיחת מוסדות קטנים משפחתיים, משולבים (משרה"ב ועו"ר) לתשושים קשים וסיעודיים קלים ללא עדות לירידה קוגניטיבית.
- סיכום ואימוץ תהליכי אכיפת החוק (שיבנו בפרויקט), הצעות לחקיקה ותקנות עזר חדשות.