בשנים האחרונות תועדו סדרות מחקר שמהן אפשר ללמוד שקיימת נטייה לאבחן באיחור מחלות לב בנשים לעומת גברים
פרופסור רן קורנובסקי, מנהל המכון לצנתורי לב במרכז הרפואי רבין, אומר שברוב המחקרים הקרדיולוגיים על מחלות לב, נמצא שהיחס בין גברים לנשים הוא בין שניים עד שלושה לאחת. אולם בגיל המבוגר (65 ויותר) היחס מתאזן, ויותר נשים חולות ואף מתות ממחלות לב מאשר גברים. עם זאת, רק כשליש מחולי הלב שעוברים התערבויות קרדיולוגיות שמשפרות או שמאריכות איכות חיים, כגון צנתורים או ניתוחי מעקפים, הם נשים. היחס אף נמוך יותר כשמדובר בשימוש בטכנולוגיות חדישות, כגון השתלת קוצבים מיוחדים, או התקנים מושתלים לתמיכה בלב הכושל.
הבעיה משמעותית אף יותר כאשר מדובר באבחון ובטיפול בתסמיני מחלות לב בנשים, מדגיש פרופסור קורנובסקי. לדבריו, בשנים האחרונות תועדו סדרות מחקר שמהן אפשר ללמוד שקיימת נטייה לעיכוב באבחנה של מחלות לב בקרב נשים לעומת גברים. גם כאשר המחלה כבר מאובחנת, הטיפול נוטה להיות שמרני יותר לעומת הטיפול בגברים. אמנם לשמרנות יש היבטים חיוביים בתחומים שונים, אך במובן הקרדיולוגי, גישה שמרנית ופסיבית מידי עשויה להתפרש כנטייה לאיחור באבחון וטיפול.
"ממחקרים שבוצעו בארץ ובעולם, עולה שנשים שמתקבלות לבית החולים בגלל התקף לב חריף הן בממוצע מבוגרות יותר וחולות יותר, ומשך הזמן שעובר מהופעת הסימפטומים ועד להגעה לבית החולים הוא ארוך יותר", מפרט פרופסור קורנובסקי. לדבריו הדבר אף מיתרגם לשיעורי תמותה הגבוהים פי שניים עד שלושה בקרב נשים שעברו התקף לב לעומת גברים.
פרופסור קורנובסקי מסביר שבקרב נשים קיימת לעתים הסתמנות בלתי טיפוסית של מחלות לב כליליות. הסימפטומים הקלאסיים של מחלת לב, כגון כאבים לוחצים בחזה המקרינים ליד או קוצר נשימה במאמץ, עשויים ללבוש צורה שונה בנשים. תלונות על עייפות או הזעת יתר, או סתם הרגשה כללית רעה ולא ממוקדת, עשויות להיות ביטוי להתפתחות מחלת לב משמעותית אצל נשים, שמחייבת המשך בירור וטיפול.
"אין להקל ראש בתלונות המחשידות לקיומה של מחלת לב, ויש לעודד נשים לפנות לביצוע בירור קרדיולוגי מלא כשעולה חשד לנוכחות מחלת לב פעילה, גם אם הסממנים שלה אינם טיפוסיים", מבהיר פרופ' קורנובסקי.