הידיעה לפיה אנשים מבוגרים אינם מסוגלים ללמוד - הופרכה על ידי החוקרים. התברר שההיפך הוא הנכון: קשישים יכולים ללמוד והלימודים אף מהווה עבורם מכשיר לשימור הכושר המנטלי. מבחר אפשרויות הלימודים - הוא עצום.
מול כל המחקרים סביב מוח האדם, שגורסים כי מגיל מסויים הוא הולך ומאבד תאים בקצב בלתי פוסק - קיים גם מחקר הגורס שמוח האדם כמוהו כשריר: אם לא מפעילים אותו, הוא מתנוון. מכאן שמתן גירויים אינטלקטואלים למוח, תאט את אבדן תאיו. למרות שתיאוריה זו לא אומתה בינתיים באופן מדעי, יש בה כדי לתת תמריץ מספיק 'לאמן' את תאי המוח בכל גיל. ובמה שנוגע לגיל השלישי - אימון המוח הוא מעין "התעמלות אירובית מנטלית".
בסידרת מחקרים שנעשתה בארצות הברית לפני עשר שנים סביב נושא ההזדקנות המוצלחת, מצאו חוקרים שפעילות קוגניטיבית היא אחת הערובות לזיקנה מוצלחת. הדיעה הרווחת בקרב הציבור,
לפיה אנשים מבוגרים אינם מסוגלים ללמוד - הופרכה על ידי החוקרים. התברר שההיפך הוא הנכון: קשישים יכולים ללמוד והלימודים אף מהווה עבורם מכשיר לשימור הכושר המנטלי.
אולם יש להבהיר כבר בשלב זה שכאשר מדברים על "לימודים בגיל השלישי" - אין הכוונה ללימודים במובן הרחב והמקובל של המושג. אנשים מבוגרים רבים אולי אינם מעוניינים ללמוד לעומק בנושאים הקשורים לגריאטריה, אולם רבים מהם מעוניינים בנושאים שסיקרנו אותם בנעוריהם, אך אז לא התפנו ללמוד אותם. רבים גם מעוניינים לרענן את ידיעותיהם בתחומים בהם עסקו במשך השנים.
מה מניע אותם
בגילאים שמעבר לחמישים, מעטים האנשים שמעוניינים בלימודים ככרטיס כניסה לשוק העבודה בשכר. לכן נשאלת השאלה: מה מניע אותם להשקיע מאמץ, זמן וכסף - כדי ללמוד דברים חדשים? כיצד ומה תורמים הלימודים לאדם שפרש מהעבודה בגיל שישים או שבעים?
התשובה לשאלות אלה היא בשני מישורים:
המישור האחד - ברמה של המשמעות האישית, אומרים רבים שהם מעוניינים ללמוד "כדי להרחיב את האופקים". ביטוי זה מעיד שיש להם תחושה שעולמם אינו מספיק רחב, ואפילו מצטמק עם הגיל. הם חשים צורך לעשות מאמץ מכוון, כדי לעצור את צמצום האופקים הרוחניים והחברתיים שלהם. אפשרות אחרת היא שאנשים מרגישים צורך ללמוד דברים שלא הספיקו להבין אותם קודם לכן, מכיוון שהיו טרודים מדי בקיום המשפחה ובעיסוקי פרנסה.
המישור השני - ברמה הסוציולוגית, לימודים במיוחד במסגרת מוסד מכובד כמו אוניברסיטה, מספקים ליחיד המבוגר תפקיד ומעמד חברתי חדש: סטודנט. זהו מעמד שאין לו בהכרח מגבלת גיל, אבל יש בו את התחושה של 'להיות צעיר', להיות מסוגל ללמוד דברים חדשים.
בארצות הברית גובשה נוסחה, המבקשת לתמצת את שלושת סוגי התועלת של לימודים בגיל המבוגר. השלושה הם: העשרה, הקניית כלים להשגת מטרות ולימוד למען הכלל.
לימודי העשרה: אחד הסטריאוטיפים השליליים המוצמדים לאנשים מבוגרים, הוא שחייהם ריקים מתוכן, ושעיתותיהם אינו אלא חלל עצום, שחייבים למלא אותו כדי "לשרוף את הזמן". לימודים - מול סטריאוטיפ זה - אינם בבחינת שריפת זמן, אלא תוספת איכותית ומעשירה לחיים.
הקניית הכלים והאפשרויות: אנשים בוחרים ללמוד נושאים שעשויים לספק להם כלים להשגת מטרות שונות ומגוונות. מי שמעוניין, למשל, לשפר את זיכרונו, יוכל להפיק תועלת מקורס העוסק בכך. אלה שמעוניינים להכיר ולהבין תרבויות שונות, אך אין להם אמצעים לטייל ביולם - יכולים להצטרף לקורס שעניינו לימוד והכרת ארצות ותרבויות, בעזרת אמצעי המחשה ויזואליים. אחרים, הרוצים להקדים ולהכיר את המקומות שאליהם הם מתכוונים לטייל - יכולים ללמוד הסטוריה וגיאוגרפיה. יש אפילו אנשים המצטרפים לקורס כתיבת זכרונות, כדי ללמוד כיצד לחבר מאמר זכרונות ומורשת.
לימוד למען הכלל: שני תחומי התועלת לעיל, הם ברמת הפרט והמישור האישי. במקרה אחר יש ללומד כוונה להשתתמש בלימודים כדי לעזור לאחרים, או לשפר את העולם. יש מי שלומד כיצד עורכים ביקורי בית אצל קשישים בודדים, כיצד לקשר אותם עם העולם החיצוני. ישנם פנסיונרים שלומדים להדריך את בני גילם האחרים בנושא כמו הרגלי תזונה נכונה, ותורמים בכך לבריאות הכלל.
יתרון נוסף שיש לתלמידים מבוגרים על פני צעירים, הוא שהראשונים אינם לומדים ציונים גבוהים, או כדי לעמוד במבחנים. זהו מצב שמעורר לא אחת את קנאת הסטודנטים הצעירים באוניברסיטה: בלימודים אקדמאיים המבוגרים יכולים ללמוד רק מה שמעניין אותם, ללא כל הדרישות והחובות האקדמיים הנדרשים מסטודנטים צעירים.
מאת דוד גלנץ ז"ל לשעבר מנהל תוכנית ברוקדייל באוניברסיטת בר אילן - התוכנית מיועדת ומותאמת למבוגרים