תופעת האי שליטה בסוגר השתן קיימת בכל גיל אך שכיחה בגיל המבוגר , 10% מקרב אנשים מעל גיל 60 בישראל סובלים מתופעה זו.
בגלל המבוכה אנשים נוטים להתעלם מהבעיה ולדחות את הטיפול בה ובכך להחמירה , אין צורך לסבול מהתופעה , וניתן לטפל בה בכל גיל .
נכון הוא , כי קיימים שינויים פיזיולוגים בגיל המבוגר אשר משפיעים על יכולת השליטה על הסוגרים. אולם יש לזכור שאי שליטה על השתן מוגדרת כמחלה הדורשת התערבות מקצועית ואינה תופעה טבעית של הזקנה. תופעת האי שליטה בשתן משפיעה לרעה על איכות החיים ועלולה לגרום לתופעות לוואי של גירוי עור ,פצעי לחץ, זיהומים, בידוד חברתי, ירידה בדימוי העצמי והוצאות כספיות .
רחל אני רוצה לספר לך משהו שמאוד מציק לי, ניגשה אליי אחת הדיירות וביקשה שיחה דיסקרטית. לאחרונה איני שולטת על השתן, מרבה להרטיב את בגדי, אני מאוד מתביישת בכך, ואף מסרבת לצאת לשבתות למשפחה ולאירועים משפחתיים. הדיירת מדוכאת מאוד ממצבה וביטחונה העצמי בירידה .
בשל חשיבות הנושא ושכיחות התופעה בין דיירי הבית וההבנה , שטיפול בנושא האי שליטה ישפר וייטיב את איכות חייו של המטופל, צוות של רופא ואחיות יצא ללמוד את הנושא במטרה לטפל בתופעה במסגרת מחלקות בית האבות.
הקורס ניתן על ידי צוות ממרכז גריאטרי שוהם בפרדס חנה שכלל את ד"ר סלזנוב והגב. רות שטרית ביוזמה ובחסות של משרד הבריאות , משרד הרווחה ואש"ל. מטרת הקורס הייתה לתת ידע בנושא שימור שליטה על סוגר השתן וכן תוכנית אופרטיבית לאיתור וטיפול במטופלים עם בעיית אי שליטה על השתן .
תוך כדי תהליך הלמידה החלנו בהטמעת הנושא ותהליך ההתערבות. בשלב ראשון הוחל באיסוף נתונים על מטופלים עם בעיית אי שליטה, מתוך המטופלים שאותרו כסובלים מהתופעה נבחרו מטופלים שהתאימו לקריטריונים שנקבעו מראש ואף נתנו הסכמתם להשתתפות בפרויקט.
במקביל ניתנה הכשרה לצוות הרופאים , האחיות והמטפלות , נבנתה תוכנית התערבות אישית לכל מטופל בהתאם לסוג האי שליטה ובדיקות העזר שנלקחו . יש לציין שהתהליך מובנה ומותאם למטופלים בבית האבות כמסגרת טיפולית. בתחילת הדרך , התוכנית לשימור שליטה נשמעה "תלושה" ו"בלתי אפשרית" גם בעיניי הדיירים ובעיקר בעיניי הצוות.
היו הסתייגויות אך ככל שהתוצאות בשטח הראו הצלחה כך השתנתה תפיסתם של הדיירים והצוות, הדיירים החלו להמליץ זה בפני זה על השתתפות בתוכנית בשיטת "חבר מביא חבר" , ואילו הצוות שידר אכפתיות, עניין, ותמיכה במטופל.
הפרויקט לשימור שליטה פועל במוסדנו מזה כשנתיים ותוצאותיו ניכרות היטב הן במחלקת תשושים שהייתה מחלוצות הפרויקט והן במחלקה מוגנת ( תשושי נפש ) וסיעודים א' .
מההיבט האישי והחברתי של הדייר, ניתן לראות שינוי משמעותי. רואים את חיזוק הקשר בין מטופל למשפחתו, עלייה בתדירות הביקורים, השתתפות בפעילות במחלקה ללא חשש ל"בריחת שתן" ותחושה של שליטה עצמית.
ואם נחזור לסיפורה של הדיירת שהייתה מראשונות המשתתפות בפרויקט הוכנה תוכנית אישית וכעבור מספר שבועות החלה לשלוט בסוגר השתן. וכמו שהיא מעידה עם חיוך גדול על השפתיים "לא האמנתי שזה יצליח, אבל זה הצליח לי".
תודות לכל המשתתפים בפרויקט ובעיקר לצוות מחלקת תשושים,מוגנת,וסיעודים א".
כתבה: גרידיש רחל - אחות אחראית מחלקת תשושים בבית אבות משל"ב עפולה. ומרכזת פרויקט "שימור שליטה על סוגר השתן".