גידול במספר המאושפזים במוסדות סיעודיים, נובע מתוך שתי מגמות משמעותיות שקרו במהלך מחצית המאה העשרים:
המחלקה הסעודית של שנות ה 2000- , צריכה להיות מרווחת, קרובה לריאה ירוקה, כוללת חדרים מרווחים, מוארים ומצוידים במיטב הציוד והמחשוב, ומספקת מענה לצרכים הרגשיים.
העלייה הכללית בתוחלת החיים, העלתה גם את מספר הזקנים החולים והמוגבלים בתפקודם. הרפואה המודרנית, שהביאה לירידה משמעותית במחלות זיהומיות שהיו הסיבה העיקרית לתמותה, פתחה פתח להתהוות מחלות כרוניות, שהטיפול בהן ארוך, מורכב ובהקשר של זקנים, גם מצריך אשפוז במסגרות סעודיות כגון: בית אבות סיעודי, מרכז גריאטרי או בית חולים גריאטרי.
מטרת המחקר הרפואי ומסגרות התמיכה והטיפול, היא לא רק להאריך חיים, אלא גם להבטיח איכות חיים בזקנה. אם עד היום מחלקה סעודית אופיינה רק במתן סיעוד ותמיכה לזקן החולה והמוגבל פיזית או קוגניטיבית, הרי שהיום נכנסו לתמונה הדגשים על שיקום וקידום בריאות.
קושי בישום התפיסה
על פי אמנת קידום הבריאות, כפי שנוסחה בכנס היסוד של הוועדה הבינלאומית הראשונה לנושא קידום בריאות (קנדה 1986) מדובר בתהליך שמסייע לאדם לבקר את מצב בריאותו באופן מתמיד ולפעול לשיפורו. לשם כך עלינו לדעת לזהות צרכים ולהביאם לידי ביטוי, ובהתאם לשנות ולהתמודד עם תהליכי השינוי. זהו אתגר שמצריך שילוב תחומים כדי לפתח ידע מדעי בתחומי המניעה, השיקום, שיפור דפוסי ההתנהגות הבריאותית וקידומה. כל העוסקים בתחומי בריאות היום, מכירים בחשיבות הקשר בין בריאות, דפוסי התנהגות, דפוסי צריכה ואורחות חיים, ומודעים ליעילות ההתערבות בתחומי מניעה, קידום בריאות וחינוך לבריאות.
הקושי הוא ביישום תפיסה זו בשטח ובעיקר בקרב אוכלוסיית הזקנים, שהיא מורכבת במיוחד בשל המאפיינים הייחודיים לה. הגידול הרב של אוכלוסייה זו, דורש למרות כל הקשיים, התגייסות רב מקצועית, במטרה לבחון היבטים שונים כמו קשר בין הזקן לדפוסי התנהגותו ולמצב בריאותו.
עם התקדמות חקר הזקנה מתברר שתופעות ההזדקנות שנחשבו בעבר כבלתי נמנעות, ניתנות היום למיתון ואפילו למניעה. המסגרות לטיפול הסעודי בזקן נחשבו כמוסדיות, כוללניות וטוטליות. דימוי שלילי זה לא תרם לדימוי הזקן בכלל והזקן הסעודי בפרט. אך בשנים האחרונות חלה התפתחות חיובית בתפיסת המוסדות הללו והחלו לראות בהם עוד חלק חיוני ברצף השירותים הניתנים לאוכלוסייה המבוגרת, ופחות כ"תחנה אחרונה".
היום, כשאנו מדברים על מערכת מוסדית טובה, אנו מצפים שהמערכת תספק לזקן מענה לצרכיו בדרך שתאפשר לו שליטה מירבית בחייו. אחד המאפיינים של מאושפז ובני משפחה בעידן שלנו הוא גלובליזציה של המידע — חשיפה למידע דרך המדיה (טלוויזיה, כתבי עת מקצועיים, אינטרנט ועוד) מגדילה את המידע ומגוון האופציות לטיפול בכל מצב כולל מצב סעודי. הזקן הסעודי, בשל גילו ומגבלותיו, אולי פחות חשוף למידע זה, אולם בני המשפחה בהחלט מהווים ציר תחליפי.
החשיפה למידע יחד עם המודעות ההולכת וגוברת בקרב הצוות המטפל על — זכות החולה לדעת משנה את ההיררכיה שהייתה קימת עד לשנים האחרונות במשולש — חולה מטפל ומשפחה או במקרה של החולה הסעודי — משפחה, צוות מטפל והנהלת המוסד, משולש שסבל מחוסר סימטריה שבו הייתה עליונות הרופא מול פגיעות החולה ונטייה רווחת להאשים את המשפחה בחוסר מידע וחוסר אובייקטיביות.
תיאום של צפיות
המעבר לשיטות טיפול של צוות רב מקצועי הוא מורכב ומעמיד בקשיים ואתגרים חדשים את הטיפול שהוא רב משתתפים מתחומי התמחויות שונים. הנושא נעשה אפילו יותר מורכב כשבמחלקה הסעודית תופסים את מקום החולה מול הצוות המטפל — קרובי משפחתו. מחקרים מדווחים על יחסים מורכבים בין בני משפחה לבין הצוות המטפל שנגרמים בגלל הבדלי תפיסות התפקיד.
הסוד בבניית מערכת יחסי גומלין טובה ואמינה טמון במערך נכון של תאום צפיות שמתבססת על מידע באשר למצב החולה. מעורבות המשפחה ככל שהיא חשובה, חייבת להתבסס על הכרות עם הבעיות הרפואיות והתפקודיות של המאושפז. פיתוח מערכת יחסים כזו מבטיחה מערכת יחסים משופרת ומונעת אי הבנות בין המשפחה לצוות המטפל. בניגוד לדפוסי התנהגות שהיו נהוגים בעבר, היום, כל השיח בין מטפל, חולה ומשפחה, עבר שינוי ומתקיים מתוך הבנה משותפת של הרופא והחולה את משמעות מצבו הבריאותי, הנפשי והפיזי ואת אופציות הטיפול הקיימות עבורו. לאחר שהושגה ההבנה וההסכמה שכולם רוצים את טובת החולה, יעשו ההתארגנות הנכונה והבחירות המתאימות.
אחד המאפיינים של הטיפול בחולה הסעודי הוא היותו, במקרים רבים, ממושך. טיפול סעודי ממושך חייב לשקף את צרכי הזקן, העדפותיו והעדפות משפחתו — זאת כדי לשפר את איכות הטיפול. הגדרת צרכי הזקן היא בעלת פנים רבות והיא משתנה על פי מצב בריאותי, גיל, מגדר, רקע ותרבות. הרבה מחקרים נעשו במטרה לכמת ולהעריך מהם הצרכים החשובים ביותר לזקן, למשפחה ולצוות ולא תמיד חלה הלימה בין הרצונות.
עבור הזקן הצורך החשוב ביותר הוא האמון בצוות המטפל ובערוצי תקשורת נאותה.
חשוב להם לקבל מידע מדויק באשר למצבם, שלא תופר זכותם לפרטיות ושיהיו עצמאים להחליט על גופם ועתידם. עבור בני המשפחה החשוב ביותר לקבל את מלוא המידע בהקשר ליקירם והיחס האישי. עבור הצוות המטפל הצורך החשוב ביותר הוא היכולת לספק טיפול פיזי מיומן ותמיכה רגשית מספקת.
אם נביט קדימה על דמותה של המחלקה הסעודית של שנות ה 2000- , נמצא שעליה להיות מרווחת, קרובה לריאה ירוקה, כוללת חדרים מרווחים, מוארים ומצוידים במיטב הציוד והמחשוב, מספקת מענה לצרכים הרגשיים כמו הקשבה ופעילות עשירה, מגוונת ורב תחומית.
כותבת: מיכל שויקי, גרונטולוגית קלינית ומנהלת השיווק ב"בית ברמת השרון"