מהו אותו "קוד" שמנצנץ כלהט החרב מעל ראשיהם של בני המשפחה, שעומדים בפני הצורך להכניס אחד מיקיריהם למוסד סיעודי?
תהליך האשפוז במעון לקשישים סיעודיים לעיתים עשוי להיות מפרך. החולה אובחן כחולה סיעודי או תשוש נפש, כאשר לדעת צוות של אחות, עובד סוציאלי וגריאטר אזורי/מחוזי — הוא זקוק לאשפוז מוסדי מפאת מצבו הרפואי, הסיעודי והסוציאלי. החולה ובני משפחתו חתמו על התחייבות כספית להשתתפותם במימון האשפוז, בשיעור שנקבע על-ידי משרד הבריאות.
קיים מקום פנוי בהתאם למכסת מקומות האשפוז שנקבעו בתקציבו של משרד הבריאות לאותה שנה (''קוד'').
לשכות הבריאות המחוזיות, הן שמטפלות בנושא אשפוז הקשיש הסיעודי או תשוש הנפש. לשכות הבריאות מקבלות פניות בבקשות לסיוע באשפוז מגורמים שונים, כמו קופות החולים, שירותי הרווחה, בתי-חולים או משפחת הקשיש עצמה. כל קשיש שזקוק לאשפוז במוסד לטיפול ממושך, רשאי לפנות, בעצמו או באמצעות בני-משפחתו, ללשכת הבריאות שבאזור מגוריו, או לאחד המוסדות המנויים לעיל, בבקשה לקבלת סיוע באשפוז מוסדי.
על-מנת לפתוח בהליך הבקשה לאשפוז, על הקשיש, או בן-משפחתו, להעביר ללשכת הבריאות באופן אישי, בדואר או בפקס, את המסמכים הבאים:
1. שאלון רפואי-סיעודי עדכני, מהחודש האחרון, על המועמד לאשפוז, מלא בכל פרטיו וחתום על-ידי רופא או אחות, בצירוף בדיקות מעבדה עדכניות, תוצאות צילומים רפואיים וכדומה.
2. צילום תעודת הזהות של המועמד לאשפוז.
3. מכתבי שחרור מאשפוזים בבתי-חולים בשנה האחרונה, אם היו כאלה.
4. דו''ח סוציאלי לאשפוז חולה כרוני, שימולא על-ידי עובד סוציאלי המכיר את החולה ואת משפחתו.
5. מכתב ממומחה גריאטר, פסיכיאטר או נוירולוג, על כך שהמועמד לאשפוז אינו צלול.
מימון אשפוזו של קשיש תלוי בכך שיהא תקציב פנוי לצורך זה. תקציב זה מכונה ''קוד'' ומשמעותו: עלות אשפוזו של חולה אחד. למשרד הבריאות כמות מוגבלת של ''קודים'', ומותאמת למכסת מקומות אשפוז סיעודי שנקבעה בתקציב משרד הבריאות לאותה שנה. אשפוז חולה סיעודי או תשוש נפש, מותנה בשלושה תנאים:
למשרד הבריאות כמות מוגבלת של ''קודים" והיא מותאמת למכסת מקומות אשפוז סיעודי שנקבעה בתקציב לאותה שנה. הגם ששירותי האשפוז המוסדי הממושך נמצאים באחריות המדינה, הרי שהמימון של האשפוז מוטל בעקרון על האדם ועל בני משפחתו.
הבקשה מועברת לדיון בוועדה, וזו תחליט האם המועמד אכן חולה סיעודי או תשוש נפש, וכן מהו סוג המוסד שמתאים לו. הוועדה תשלח את החלטתה למשפחת החולה ולגורמים המפנים בקהילה.
סדרי הקדימות באשפוז יהיו כדקלמן:
1. תשוש נפש המסכן את עצמו או את סביבתו.
2. חולה ערירי.
3. זוג ערירי כאשר בן/בת הזוג לא מסוגלים להתמודד עם החולה הסיעודי.
4. מועמד לאשפוז שאין לו בן זוג, אך יש לו ילדים או מסגרת תומכת אחרת, שלא מסוגלים להמשיך בטיפול בו.
החולה ממתין לאשפוז למוסד מועדף על פי בקשתו, או בקשת משפחתו.הגם ששירותי האשפוז המוסדי הממושך נמצאים באחריות המדינה, הרי שהמימון של האשפוז מוטל בעקרון על האדם ועל בני משפחתו — ורק אם אין להם את האמצעים הכלכליים העצמאיים, ישתתף משרד האוצר במימון השהות שלהם במוסד. היחס של השתתפות המדינה והיקף ההשתתפות שתידרש מן המאושפז או ממשפחתו — יקבע בהתאם ליכולתם הכלכלית. השתתפות זו יכולה להגיע עד לתשלום המחיר המלא של האשפוז, בהתאם למצב הכספי. עוד חשוב לציין שעם תחילת האשפוז נגבים מכל מאושפז, או בני-משפחתו, דמי כניסה.
מקורות המימון שנלקחים בחשבון לצורך חישוב היכולת לממן את האשפוז הם:
1. קצבת הביטוח הלאומי.
2. הכנסות של המתאשפז או בן/בת זוגו או ילדיו.
3. נכסים כספיים כגון חסכונות, קופות גמל, ניירות ערך, מטבע חוץ וכדומה.
דמי השכרת דירת החולה או רכוש דלא ניידי אחר, או העברת זכויותיו בדמי מפתח. אם לחולה בודד (ללא בן/בת זוג) יש נכסים כספיים, כמו תוכניות חסכון/גמל, או דירה בה התגורר, יוטל המימון על שכמו, ורק משאזלו הכספים (למעט סכום השווה ל 2500- דולר למימון הקמתה של מצבה), ולחולה אין ילדים, ישא משרד הבריאות בעלות האשפוז. כאשר לחולה אין בן/בת-זוג, ונכסיו שלו עצמו אין בהם כדי לממן את עלות האשפוז,
תופנה הדרישה להשתתפות במימון האשפוז לילדיו הבוגרים של החולה, בהתאם לחוק לתיקי דיני המשפחה (מזונות), תשי''ט - 1959 . ילדיו של הזקן ישתתפו במימון האשפוז לפי יכולתם הכלכלית, בהתאם לשיעורי החיוב שנקבעו בקובץ הנחיות הביצוע.
עוד נקבע בנוהל משרד הבריאות כי ''במקרים חריגים, לפי שיקול דעת הצוות המטפל, באישור מיוחד של רופא נפתי/מחוזי, אפשרי אשפוז חולה שטרם נגמר לגביו ההליך לקביעת גובה מימון האשפוז. אם בנים/בנות מסרבים לשתף פעולה בקביעת גובה השתתפותם במימון האשפוז והאשפוז של החולה הכרחי, יש לבצע את האשפוז ולנקוט בהליכים מתאימים כנגד הסרבנים''. כאשר לחולה אין בן/בת זוג ואין לו ילדים, והכנסותיו
השוטפות אינן מגיעות לעלות האשפוז, משרד הבריאות יכסה את יתרת עלות האשפוז. במשרד הבריאות פועלת ועדת ערר ארצית שמוסמכת לדון בבקשות להנחות ולהקלות בשיעור ההשתתפות העצמית במימון האשפוז הסיעודי. הפנייה לוועדת הערר תתבצע באמצעות העובד הסוציאלי שבלשכת הבריאות בה הוגשה הבקשה לאשפוז, או באמצעות העובד הסוציאלי של בית-החולים, או המרכז הגריאטרי בו מאושפז החולה.
כותב: אורי אלוני , עיתונאי ועורך התוכן במדריך גיל הזהב