יש בכוחה של עשייה אמנותית בגיל הזהב להשיב לאדם את האמון והאמונה בעצמו וביכולותיו. בדיוק במקום שבו עשויים להרגיש קצת פחות נחוצים, פחות מעודכנים ואולי גם פחות עכשוויים, האמנות לוקחת תפקיד להשבת הערך העצמי, והדימוי העצמי.
התנסויות חדשות, ביטוי אישי ושיפור היכולות המוטוריות. חוגי אמנות ויצירה פותחים עולם חדש - מרתק, מעשיר ומתגמל - לבני גיל הזהב
כך כותבת מירב פלג, מדריכת חוגי אמנות בדיור מוגן אחוזת צהלה מרשת אחוזות רובינשטיין.
שעות הפנאי הרבות של דיירי הדיור מוגן מאפשרות להם להשתתף במגוון רחב של חוגי אמנות, ולהיחשף לטכניקות ולחומרים חדשים. חוגי האמנות באחוזת צהלה כוללים: ציור, קרמיקה, שילוב אמנויות (יצירה במגוון חומרים: עץ, פימו, זכוכית ועוד), תכשיטנות, שזירת חרוזים, עבודה במחטים, אמנות בנייר ועוד.
כמדריכת אמנות, אני מעודדת את הדיירים להיכנס לשיעורים, להתנסות ולעסוק ביצירה. ואכן, דיירים רבים באחוזת צהלה הצטרפו אל החוגים השונים, רובם ככולם ללא רקע קודם באמנות.
בקורסים ובחוגים השונים נחשפים הדיירים לרעיונות חדשים ולעולם אחר, שלא הכירו, חסר גבולות מוגדרים. כל אחד ואחת מן הדיירים נותנים את הביטוי האישי שלהם ביצירה המוגמרת.
כך, למשל, בפיסול דמויות בעיסת נייר – כל דייר ודיירת לוקחים את דמות האישה לכיוון אחר: מציאותי, סוריאליסטי, אבסטרקטי. בכל פסל באה לידי ביטוי הנגיעה האישית של המפסל/ת.
במהלך העבודה על יצירות האמנות חשובה מאד היציבה וההפעלה המוטורית - שזירת חרוזים, עבודה עם מחטים וכדומה. וכך ניתנת הזדמנות גם לאנשים המתקשים בעבודה עדינה (עובדה שכיחה בגיל המתקדם), לעסוק במוטוריקה עדינה ולהפיק הנאה ותוצרים.
בעשייה האמנותית האדם פוגש את עצמו במקום קרוב ואינטימי, וזו הזדמנות נדירה להסיר את המסיכות שאנחנו מורגלים בהן בחברה, עם שכנים, עם הילדים, עם הנכדים, עם צוות מטפל, עם היכולות או אי היכולות ועוד. כאן יש הזדמנות למפגש אישי אחד על אחד בין אדם לעצמו. הקרבה הזו עוזרת לחוות קירבה לאחר תום הפעילות. לאחר ההתנסות והעבודה היצירתית ניתן לראות את הגאווה על פניהם של היוצרים, את הביטחון ואת השבת האמונה שלהם בעצמם וביכולותיהם ליצור יש מאין.