כדי לתת מענה מיטבי למצבו הרפואי של הקשיש דרוש מעבר מגישה חד ממדית לאבחון וטיפול רב מקצועי. הטיפול הכוללני מערב אנשי מקצוע שונים כגון - רופא גריאטר, פסיכיאטר, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט ועוד
מאת: מערכת בגילנו
קשישים, נתפסים פעמים רבות על ידנו כמרבים להתלונן. אך האמת היא שמרבית הקשישים משתדלים לחפות על הירידה התפקודית שלהם בכוונה שלא להטריד, לא להקשות, כדי לא להוות נטל על הסביבה וכדי לשמר את הדימוי שלהם בפני עצמם ובפני קרוביהם.
"בגריאטריה - חשוב לשים לב לתלונותיו של הקשיש, למרות שההקשבה עשויה לארוך זמן. סיפור המחלה קריטי בקביעת האבחנה על מנת שנוכל לאבחן ביעילות את מצבו במטרה להשיג שיפור באיכות חייו במהירות האפשרית. עם העלייה בגיל, אנו צוברים מחלות ותרופות, מדללים את הרזרבות התפקודיות, המוטוריות, הקוגניטיביות והמנטאליות שלנו. יש צורך באבחון מדויק ככל האפשר על מנת לתת מענה אופטימאלי מבחינה טיפולית. התפישה של הקשיש כמעמיס על מערכת הבריאות, מטריד צוות רפואי וכבעל פוטנציאל טיפולי נמוך בטעות יסודה", אומר ד"ר רון בן יצחק, רופא גריאטר, המרכז הרפואי תל אביב, מנהל רפואי במכון לרפואת הקשיש בתל אביב.
"מרבית קופות החולים נוקטות כיום בגישה חד ממדית בטיפול בקשישים. קשיש מגיע עם תלונה לרופא המשפחה, במרבית המקרים רופא המשפחה עצמו יאבחן ויטפל בקשיש. במידת הצורך רופא המשפחה יפנה אותו לרופאים מומחים בהתאם לתלונה: נוירולוג, אורתופד, קרדיולוג וכו'. ככל שנצברות מחלות ובעיות רפואיות אצל הקשיש, הוא נשלח ליותר ויותר יועצים, ומתרוצץ בין רופאים שונים, מבצע אין ספור בדיקות, ונאלץ ליטול תרופות רבות שלעיתים קרובות אין תיאום ביניהן . גם במידה והקשיש יפנה לגריאטר במסגרת הקופה לרוב יזכה להתייחסות קצרת מועד בשל חוסר זמן ועומס במרפאות של קופות החולים. על פי רוב, הזמן המוקצב לבדיקת פציינט גריאטרי קצר מכדי לבחון את מורכבות הבעיות הרפואיות, את שלל התרופות כולל תגובות בין-תרופתיות; קצר מדי מכדי לערוך בדיקה תפקודית , בדיקה גופנית , מנטאלית וקוגניטיבית.
גישה כוללנית רב מקצועית
על פי הגישה הכוללנית הרב מקצועית, הטיפול מרוכז אצל רופא גריאטר, המשמש כ- MANAGER CASE, הנעזר בצוות רב מקצועי מתחומי הריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית ותזונה. צוות זה עורך פגישת אבחון האורכת כשעתיים, שבסופה מתקבל אבחון כוללני ומפורט של מצבו של הקשיש, על כל היבטיו ולפיו ניתנות המלצות", מסביר ד"ר רון בן יצחק. הרופא אחראי על האבחון, מעקב וטיפול רב-מקצועי, ומרכז את כל הנתונים, החלטות ומסקנות להמשך טיפול מכל האספקטים כנ"ל.
אבחון כולל של הקשיש נחלק למספר רמות:
א. הרמה הרפואית – קשורה לסוג וחומרת המחלות בהן חלה הקשיש במהלך השנים, האם המחלות פעילות, מאוזנות והאם המחלות הכרוניות מטופלות ביתר או בחסר. אבחון זה כולל בדיקה פיזיקאלית מלאה הכוללת בדיקה נוירולוגית, בירור ואבחון של תסמונות גריאטריות מהן סובל הקשיש כגון: נפילות, ריבוי תרופות, חוסר שליטה על הסוגרים, תת תזונה, ירידה מנטאלית, פצעי לחץ. בנוסף – יתבצע מעקב אחר תרופות שהקשיש נוטל באופן קבוע כולל אינטראקציות בין-תרופתיות, ביצוע שקלול של סיכון לעומת רווח.
ב. הרמה התפקודית – תפקודי היום יום של הקשיש, הם מדד לתפקוד סביר או להתחלה של מוגבלות. כשבאים להעריך את תפקודי הקשיש יש צורך להעריך את התפקוד בשלוש רמות: הבסיסית, המכשירנית והמתקדמת , על מנת לראות אם חלה ירידה.
הרמה המתקדמת של התפקוד - עבודה, תחביבים וקשרים סוציאליים בקהילה ובמשפחה (למשל, שמירה על הנכדים/נינים).
הרמה המכשירנית של התפקוד - היכולת של הקשיש לבצע קניות, לנהוג ברכב או לנסוע בתחבורה ציבורית, להשתמש בטלפון, להכין ארוחות, לנקות הבית, לעשות כביסה, תיקונים, ליטול תרופות ולהתנהל כספית מול בנקים.
הרמה הבסיסית של התפקוד קשורה לניידות, רחצה, לבוש, שליטה על סוגרים, אכילה ושתייה.
ג. הרמה המוטורית - נבדקת על ידי פיזיותרפיסט, ומתייחסת לנפילות, יציבות, שיווי משקל, כוח שרירים, טווחי תנועה ובדיקה נוירולוגית. כמו כן מתבצעת הערכת חושית של ראייה, שמיעה, ויכולת דיבור.
ד. הרמה הקוגניטיבית - נבדקת על ידי מרפאה בעיסוק, על מנת להעריך את תהליכי החשיבה אצל הקשיש. תחומי החשיבה כוללים התמצאות בזמן, במקום ובסיטואציה, תפקודי ארגון וניהול כמו תכנון, ארגון, כושר שיפוט, פתרון בעיות, חלוקת קשב ופיצולו. כמו כן נבדקים כושר קבלת החלטות, גמישות מחשבתית, סוגי זיכרון שונים, ביצוע תנועות אוטומטיות, תפקודי שפה.
ה. הרמה המנטאלית - נקבעת על ידי פסיכיאטר או פסיכוגריאטר המתרשם ממצב העירנות של הקשיש, הופעה חיצונית (מרושלת, נקיה, מטופחת, מסודרת), ערנות ותגובה לגירויים, יכולת הפגנת רגש. פסיכו מוטוריקה – איטיות בתנועות ובחשיבה, גמישות בתנועות, קיפאון או אי שקט , טון דיבור. תשומת לב מוקדשת למצב הנפשי : דיכאון, חרדה, תוכן, רצף וקצב החשיבה , שלילת מחשבות אובדניות או מחשבות שווא.
כתוצר של האבחון המורכב מקבל הקשיש המלצות ביחס לבדיקות שעליו לבצע, הערכה תזונאית, טיפול פיזיקאלי, אימון קוגניטיבי, טיפול בתסמינים נפשיים וירידה בתהליכי החשיבה.
התהליך מלווה המלצות בהיבט הסוציאלי – האם יש צורך בהפעלת חוק סיעוד או עובד זר, הפניה למועדון יום, התאמות הדיור הנדרשות למניעת נפילות ולתפקוד משופר, המלצות התנהגותיות ותרופתיות במצבים של אי שליטה במתן שתן ועוד.
לסיכום, אומר ד"ר בן יצחק, גם כאשר מתחילה התדרדרות כלשהי במצבו של הקשיש יש אמצעים רבים לסייע, להפחית בעיות ואף לעכב תהליכים. אבחון נכון עשוי להיטיב הן עם הקשיש והן עם הסביבה התומכת שלו ולהקל על ההתנהלות היומיומית של כל הצדדים